כרזה ממלכתית תשע"ט

""Designing Memory"" Competition

 The Official Commemorative Poster

The winning poster in the ""Designing Memory"" competition, an ongoing initiative of Yad Vashem together with the Israel Ministry of Public Diplomacy. The winning design, created by graphic artist Itamar Magid, was selected by a distinguished panel of artists and Holocaust education experts out of almost 200 entries, and is being distributed and displayed across Israel to mark Yom HaShoah 2019.

NIS 18.00

בתקופת השואה נאלצו היהודים שבשטחי הכיבוש הגרמני, כפרטים וכקולקטיב, להיאבק בראש ובראשונה על עצם קיומם. היהודי בשואה נדרש להיאבק כדי לשמור על חייו ועל חיי הקרובים לו, אך כל אותה העת נמשך מאבקם של היהודים לשמירה על זהותם, תרבותם ודתם. היהודים בגטאות יזמו פעולות חינוך במחתרת, הוציאו עיתוני מחתרת וניהלו פעילות פוליטית ענפה. יהודים דתיים נאבקו על קיום הקהילה, על תפילה במניין או על קיום סמלי של לוח השנה היהודי אפילו במחנות הריכוז. מוזיקה יהודית המשיכה להתנגן בקונצרטים שארגנו ועדות התרבות בגטאות או ביערות בכלי זמר שנלקחו בזמן המנוסה. ציורים, שירים וסיפורים נוצרו והוסתרו כדי לשמרם לדורות הבאים. כדי לזכור את העבר, לכאוב את ההווה ולחלום את העתיד.

לתיעוד בציור, לכתיבה האישית או התיעודית היה חלק חשוב במלחמתם של היהודים על שמירת צלם האדם גם על סף המוות. היה זה  מאבק על הזיכרון. מלחמה בשכחה ובהשכחה. כדברי הסופר ניצול השואה אהרן אפלפלד  בדברים שנשא ביד ושם בערב יום הזיכרון לשואה ולגבורה תשנ"ז: "היומנים שנכתבו בתקופת השואה הם ללא ספק הזעקות הבוערות ביותר שהעלתה הנפש. הזעקות עולות מגילים שונים, מאנשים נעדרי אמונה דתית ומבעלי אמונה. זהו ניסיון אחרון לשמר את האני בטרם יילקח מעמך".

השנה התמקדה התחרות בנושא תיעוד יהודי בתקופת השואה.

היקף רחב ומגוון של מעצבים ואמנים השתתפו גם השנה בתחרות לעיצוב הכרזה הממלכתית

מבין הכרזות שהוגשו לוועדת השיפוט, נבחרה הכרזה שעוצבה ע"י מר איתמר מגיד , בן 25 מתל אביב, סטודנט שנה א' במגמת תקשורת חזותית , מכללת שנקר.

איתמר, בן לשרון וחנוך מגיד, אח לגאיה ודניאל. נכד למשה מגיד ניצול שואה, יליד נובידבור פולין אשר הצליח לברוח לרוסיה במהלך המלחמה, התגייס לצבא הרוסי ולחם בנאצים. בתום המלחמה עלה לארץ והקים משפחה.

איתמר, בוגר תיכון "דרור" במגמת אומנות ועיצוב. שירת בצה"ל בחטיבת הנח"ל בגדוד 931, לוחם ומפקד אשר לחם במבצע צוק איתן.

בכרזה מופיעות שלוש סירות נייר שמייצגות סוגי תיעוד שונים: כתיבה ציור ומוסיקה.

המטען ההיסטורי שהסירות הללו נושאות עודנו "חי" . הזיכרון שט על פני המים לעבר מציאות חדשה.  השתקפות הסירות במים יוצרת מגן דוד, ספק טלאי צהוב,  המעיד על מקור הזיכרון.

ביצירה זו נעשה ניסיון להעביר תחושה של נצחיות העבר ושייכות לעתיד דרך מוטיב אומנותי  - סירות נייר המפליגות על מים שקטים, שהיו שנים רבות, מים סוערים. הסירות נושאות איתן זיכרונות ממקום רחוק, כואב ועצוב אך פניהן לעתיד טוב של תקוות וחלומות.

מנימוקי חבר השופטים לבחירת הכרזה הזוכה:

דימוי הסירות  שתנועתן אינה ברורה, (האם שטות? האם עוגנות?) העשויות מפיסות תיעוד אמיתי, מבטא את רוח האדם בתקופת השואה ואת חיוניות כוח היצירה לנוכח הרצח והרדיפה המתמשכים של היהודים בתקופה ומסמל את כוחו של הזיכרון.

סירות הנייר המקופלות כמעשה משחק ילדים מבטאות את תמימות הקורבנות בשעה שלא שיערו את הצפוי להם וניסו להיאחז בנורמות תרבות מקובלות בכדי לתעד את גורלם.

חלוקת הצבעוניות  שכמעט אינה קיימת בין המים לשמיים עוזרת לטשטוש הגבולות ומרמזת על אובדן גבולות המוסר, הטוב והרע בתקופת השואה.

השתקפותן של הסירות מהדהדת ריבוי זיכרונות וריבוי סיפורים ומבטאת את העובדה כי בשואה נרדף העם היהודי שלא היה עשוי מקשה אחת והכיל בסובלנות ריבוי דעות וגיוון צורות חיים.

החשיבה המקורית של היוצר שאינה גולשת לדימויים שחוקים מאפשרת רפלקציה אישית על היחיד , היחד ודרכי התמודדותן בעולם קורס.  ויחד עם זאת משאירה נתיב של תקווה לחיותו של הזיכרון בדורות הבאים.

בתקופת השואה נאלצו היהודים שבשטחי הכיבוש הגרמני, כפרטים וכקולקטיב, להיאבק בראש ובראשונה על עצם קיומם. היהודי בשואה נדרש להיאבק כדי לשמור על חייו ועל חיי הקרובים לו, אך כל אותה העת נמשך מאבקם של היהודים לשמירה על זהותם, תרבותם ודתם. היהודים בגטאות יזמו פעולות חינוך במחתרת, הוציאו עיתוני מחתרת וניהלו פעילות פוליטית ענפה. יהודים דתיים נאבקו על קיום הקהילה, על תפילה במניין או על קיום סמלי של לוח השנה היהודי אפילו במחנות הריכוז. מוזיקה יהודית המשיכה להתנגן בקונצרטים שארגנו ועדות התרבות בגטאות או ביערות בכלי זמר שנלקחו בזמן המנוסה. ציורים, שירים וסיפורים נוצרו והוסתרו כדי לשמרם לדורות הבאים. כדי לזכור את העבר, לכאוב את ההווה ולחלום את העתיד.

לתיעוד בציור, לכתיבה האישית או התיעודית היה חלק חשוב במלחמתם של היהודים על שמירת צלם האדם גם על סף המוות. היה זה  מאבק על הזיכרון. מלחמה בשכחה ובהשכחה. כדברי הסופר ניצול השואה אהרן אפלפלד  בדברים שנשא ביד ושם בערב יום הזיכרון לשואה ולגבורה תשנ"ז: "היומנים שנכתבו בתקופת השואה הם ללא ספק הזעקות הבוערות ביותר שהעלתה הנפש. הזעקות עולות מגילים שונים, מאנשים נעדרי אמונה דתית ומבעלי אמונה. זהו ניסיון אחרון לשמר את האני בטרם יילקח מעמך".

השנה התמקדה התחרות בנושא תיעוד יהודי בתקופת השואה.

היקף רחב ומגוון של מעצבים ואמנים השתתפו גם השנה בתחרות לעיצוב הכרזה הממלכתית

מבין הכרזות שהוגשו לוועדת השיפוט, נבחרה הכרזה שעוצבה ע"י מר איתמר מגיד , בן 25 מתל אביב, סטודנט שנה א' במגמת תקשורת חזותית , מכללת שנקר.

איתמר, בן לשרון וחנוך מגיד, אח לגאיה ודניאל. נכד למשה מגיד ניצול שואה, יליד נובידבור פולין אשר הצליח לברוח לרוסיה במהלך המלחמה, התגייס לצבא הרוסי ולחם בנאצים. בתום המלחמה עלה לארץ והקים משפחה.

איתמר, בוגר תיכון "דרור" במגמת אומנות ועיצוב. שירת בצה"ל בחטיבת הנח"ל בגדוד 931, לוחם ומפקד אשר לחם במבצע צוק איתן.

בכרזה מופיעות שלוש סירות נייר שמייצגות סוגי תיעוד שונים: כתיבה ציור ומוסיקה.

המטען ההיסטורי שהסירות הללו נושאות עודנו "חי" . הזיכרון שט על פני המים לעבר מציאות חדשה.  השתקפות הסירות במים יוצרת מגן דוד, ספק טלאי צהוב,  המעיד על מקור הזיכרון.

ביצירה זו נעשה ניסיון להעביר תחושה של נצחיות העבר ושייכות לעתיד דרך מוטיב אומנותי  - סירות נייר המפליגות על מים שקטים, שהיו שנים רבות, מים סוערים. הסירות נושאות איתן זיכרונות ממקום רחוק, כואב ועצוב אך פניהן לעתיד טוב של תקוות וחלומות.

מנימוקי חבר השופטים לבחירת הכרזה הזוכה:

דימוי הסירות  שתנועתן אינה ברורה, (האם שטות? האם עוגנות?) העשויות מפיסות תיעוד אמיתי, מבטא את רוח האדם בתקופת השואה ואת חיוניות כוח היצירה לנוכח הרצח והרדיפה המתמשכים של היהודים בתקופה ומסמל את כוחו של הזיכרון.

סירות הנייר המקופלות כמעשה משחק ילדים מבטאות את תמימות הקורבנות בשעה שלא שיערו את הצפוי להם וניסו להיאחז בנורמות תרבות מקובלות בכדי לתעד את גורלם.

חלוקת הצבעוניות  שכמעט אינה קיימת בין המים לשמיים עוזרת לטשטוש הגבולות ומרמזת על אובדן גבולות המוסר, הטוב והרע בתקופת השואה.

השתקפותן של הסירות מהדהדת ריבוי זיכרונות וריבוי סיפורים ומבטאת את העובדה כי בשואה נרדף העם היהודי שלא היה עשוי מקשה אחת והכיל בסובלנות ריבוי דעות וגיוון צורות חיים.

החשיבה המקורית של היוצר שאינה גולשת לדימויים שחוקים מאפשרת רפלקציה אישית על היחיד , היחד ודרכי התמודדותן בעולם קורס.  ויחד עם זאת משאירה נתיב של תקווה לחיותו של הזיכרון בדורות הבאים.

מפרט המוצר
Format
גולשים שקנו מוצר זה קנו גם

כרזה ממלכתית תשע"ח

""Designing Memory"" Competition

  The Official Commemorative Poster

 

The winning poster in the ""Designing Memory"" competition, an ongoing initiative of Yad Vashem together with the Israel Ministry of Public Diplomacy. The winning design, created by graphic artist Ms. Bat El Atar, was selected by a distinguished panel of artists and Holocaust education experts out of almost 200 entries, and is being distributed and displayed across Israel to mark Yom HaShoah 2018.

 
NIS 18.00

כרזה ממלכתית תשע"ב

""Designing Memory"" Competition

 The Official Commemorative Poster

The winning poster in the ""Designing Memory"" competition, an ongoing initiative of Yad Vashem together with the Israel Ministry of Public Diplomacy. The winning design, created by graphic artist Doriel Rimmer,a graduate of the Bezalel Academy of Art and Design, It was selected by a distinguished panel of artists and Holocaust education experts out of 186 entries, and is being distributed and displayed across Israel to mark Yom HaShoah 2012. 

 

NIS 18.00

כרזה ממלכתית תשע"ז

""Designing Memory"" Competition

 The Official Commemorative Poster

The winning design was selected by a distinguished panel of artists and Holocaust education experts out of almost 100 entries, and is being distributed and displayed across Israel to mark Yom HaShoah 2017. This Poster was designed by Tamar Odaya Bodnar. Out of the numbers that were part and parcel of a systematic, deliberate and inhumane campaign, the figure of a single Jewish child stands clear. The shape has depth, representing an entire human world that was abruptly cut down and cultural ideas that were irreversibly changed. It is precisely in view of the intention to wipe out the relentlessly persecuted victims' identities and humanity that their aspirations and hope to cling to their lives, to the full extent and as meaningfully as possible, emerge with all their vitality. The vague figure reflected through the numbers serves as a reminder of the obligation to remember the victims as human beings with unique and distinct identities. The image is very meaningful, giving visual expression to the complex nature of Holocaust remembrance.

NIS 18.00
Close