{"title":"יומנים אישיים","description":"","products":[{"product_id":"it-happened-on-our-planet-he","title":"זה קרה בפלנטה שלנו: מוסר ודילמות קיומיות בקרב יהודים במציאות השואה","description":"\u003cp style=\"direction: rtl;;text-align:right;direction:rtl\"\u003e\"חוויתי את השואה מיומה הראשון של המלחמה ועד יומה האחרון. ראיתי את עמי מושפל, הייתי עד להובלתם של יהודי עיירי לבורות הירי, לפוליגון ולפונר. בתום המלחמה ראיתי את עיירי היהודית, השטעטל, ללא יהודים. כהיסטוריון, כתבתי על רצח היהודים בגאיות ההריגה ובחנות ההשמדה, ושמרתי על המרחק רגשי מהמאורעות שאותם תיארתי. אולם, כשהעמקתי תעניינותי בהם, הביקורתי גם בשאלות המוסריות שהם העמידו בפנאי, לא במציאות של ההווה אלא במציאות הקשה של השואה. אישור לחקור, לכתוב ולהתייחס אליהם כנושאים של דילמות מוסריות...\" (מתוך הקדמת המחבר לספר)\u003c\/p\u003e\n\n \u003cp style=\"direction: rtl;;text-align:right;direction:rtl\"\u003eזה קרה בפלנטה שלנו מציג, בליווי קטעי יומנים וזיכרונות, דילמות מוסריות שהתמודדו עמן הכלואים בגטאות ובמה בזמן השואה — בחירות שהן אינן בין טוב לרע אלא בין רע לרע מאוד. עוסק, חלק בין היתר, הספרות שנאלצו לקבל אנשי יודנרט ומנהיגי ציבור במצבים שונים, למשל כאשר לוקחים לקחת בתכנון הגירושים מן הגטו, וכן נוגע בעצבים חופים של תחומי הקאפו במחנה. המחבר מביא את סיפוריהם של יחידים בגטאות ובמקומות מסתור, ובוחן שאלות כגון: מה דינה של בריחה מהמחנה במחיר רציחתם של אסירים אחרים? האם יש לאפשר הצלה באמצעות המרת הדת? איך יש לנהוג בילדה חולה ששיעוליה לחשוף את יושבי המחבוא? למי להעניק תרופה ולמי לא בהיעדר מלאי מספיק של תרופות? והאם ראוי לקיים ערבי תרבות במציאות הקשה בגטאות? המחבר דן גם בסוגיית המחתרות ובקשריהן עם אוכלוסיית הגטו ומנהיגיו, ובתוך כך מציג דילמות מוסריות מניסיונו האישי בתקופת השואה.\u003c\/p\u003e\n\n \u003cp style=\"direction: rtl;;text-align:right;direction:rtl\"\u003eיצחק (טולקה) ארד חזה כנער צעיר ביהודי עירו שווינציאן שבליטא מובלים להשמדה. התחיל 1943 ברח ליערות והצטרף לפרטיזנים. בתום המלחמה עלה ארצה והתגייס לפלמ\"ח. הוא לחם במלחמת העצמאות, המשיך בשירות קבע בחיל השריון לתפקידו האחרון בצבא — קצין חינוך ראשי. חוץ 1993-1972 כיהן כיו\"ר הנהלת יד ושם. בין מחקריו המערביים, תולדות השואה: ברית המועצות והשטחים המסופחים; מבצע ריינהרד: בלז'ץ, סוביבור, טרבלינקה ורבים אחרים. ספרו האוטוביוגרפיה חורט בזיכרון: לוחם, שורד, מנציח ראה אור ב־2016.\u003c\/p\u003e","brand":"יצחק (טולקה) ארד","offers":[{"title":"Default Title","offer_id":50378607034646,"sku":"17-6332","price":50.0,"currency_code":"ILS","in_stock":true}],"thumbnail_url":"\/\/cdn.shopify.com\/s\/files\/1\/0919\/0876\/8022\/files\/0002041.jpg?v=1748498505"},{"product_id":"no-tears-to-cry-he","title":"\"בעיניים יבשות מדמע\" יומן ורשימות מגטו ורשה, 1943-1939","description":"\u003cp style=\"direction: rtl;\"\u003e\"איני יודע אם יגיע הפנקס הזה עם רשימותי לעין קורא בעולם, אף שהייתי מאוד=מאוד רוצה בזה. קשה לנבא, אם אזכה להוציאו לאור או ירצו להוציאו אחרים כשימצאוהו אחרי מותי. [...] יסלח לי הקורא [...] על שלא אחסוך אף צרה אחת, אף תיאור צער אחד, אותו עברנו. חשוב כל פרט, שיֵדע העולם, יזכור ויחרות אותו בזיכרונו ויוציא ממנו מסקנה נאותה. בטוחני שצער כזה וסבל כזה ויחס כזה עוד לא היו בעולם.\" (דצמבר 1940)\u003c\/p\u003e\n\u003cp style=\"direction: rtl;\"\u003eכתביו של איש האשכולות ד\"ר ראובן פלדשוה (בן=שם) נמנים עם כתבי היד המעטים שנכתבו עברית במקור בגטו ורשה ומהיחידים ששרדו לאחר חורבן הגטו וגירוש היהודים אל מחנות המוות.\u003c\/p\u003e\n\u003cp style=\"direction: rtl;\"\u003eבכתב יד קטן וצפוף המשתרע על פני מאות עמודים תיעד פלדשוה את קורותיו וקורות בנות משפחתו בימי השואה החל במנוסה מוורשה עם פרוץ מלחמת העולם השנייה והחזרה לעיר, עבור ברדיפות הגרמנים, הכליאה בגטו, הגירושים לטרבלינקה וכלה בבריחה מהגטו והמסתור בכפרים הפולניים בצד ה\"ארי\" ערב מרד גטו ורשה.\u003c\/p\u003e\n\u003cp style=\"direction: rtl;\"\u003eחלקים נרחבים בחיבור עוסקים בהתרחשויות שהכותב היה עד או לחלופין התוודע להן, ולצידם שולבו קטעים רבים בעלי אופי של מסות, דברי הגות, ניתוח של תהליכים והתמודדות עם שאלות היסטוריות, פוליטיות ואמוניות.\u003c\/p\u003e\n\u003cp style=\"direction: rtl;\"\u003eהיומן והרשימות כתובים בסגנון מרהיב ומקורי, עשיר במילים משפות זרות, במובאות מהמקורות, במונחים ובניבי לשון, וניכרות בהם יכולת תיאור ורגישות יוצאי דופן. הכתבים לא זו בלבד מגוללים את גורלו של אב המשפחה ראובן, גורל אשתו פנינה (פרלה) וגורל בִתו הפסנתרנית המחוננת יוסימה במציאות הקשה בגטו ורשה ובמסתור, אלא זורים אור על אוכלוסיית הגטו כולה על רבדיה הרבים וגורלה המר.\u003c\/p\u003e\n\u003cp style=\"direction: rtl;\"\u003eראובן שרד, אולם חלומו \"להציל את גחלת החיים הדועכת בנו ולשמוע את שופרו של השלום\" כפי שכתב במילות צוואתו לא התממש בשלמותו: בתו ורעייתו נספו בתנאים הקשים במקומות המחבוא מצפון-מזרח לוורשה. בעיניים יבשות מדמע מקנה לקורא העברי היכרות עם דמות ייחודית ומרשימה מאין כמותה וקורע צוהר לקמילתה והתפוררותה של החברה היהודית בגטו ורשה תחת עול הנאצים.\u003c\/p\u003e","brand":"ראובן פלדשוה (בן-שם)","offers":[{"title":"Default Title","offer_id":50384021815574,"sku":"17-1382","price":70.0,"currency_code":"ILS","in_stock":true}],"thumbnail_url":"\/\/cdn.shopify.com\/s\/files\/1\/0919\/0876\/8022\/files\/0002501_-1943-1939.jpg?v=1748498630"},{"product_id":"thirteen-notebooks-he","title":"13 מחברות: יומנו של יעקב פוזננסקי מגטו לודז', 1945-1941","description":"\u003cp style=\"direction: rtl;\"\u003eיעקב פוזננסקי, אגרונום בהכשרתו, שהיה כלוא בגטו לודז' עם אשתו ובתו, תיעד ביומנו את כל תקופת המלחמה. הוא החל לכתוב את היומן באוקטובר 1941 והוסיף לכתוב עד 2 ביוני 1945, חצי שנה כמעט לאחר השחרור. פוזננסקי חש צורך לתעד את ההתרחשויות הכלליות בגטו כמו גם את חייו הפרטיים, רגשותיו ומחשבותיו על הנעשה סביבו, מתוך הבנה שהוא עֵד למאורעות שלא היו כמוהם בהיסטוריה. הוא מצייר תמונה מרתקת ומורכבת של מכלול החיים בגטו הרעב, הסגור והמנותק מן העולם, ומעניק לנו הצצה נדירה למדי על חודשי ההתארגנות הראשונים של שרידי היהודים בפולין.\u003c\/p\u003e","brand":"עורכת: מיכל אונגר","offers":[{"title":"Default Title","offer_id":50384021848342,"sku":"17-753","price":40.0,"currency_code":"ILS","in_stock":true}],"thumbnail_url":"\/\/cdn.shopify.com\/s\/files\/1\/0919\/0876\/8022\/files\/0001534_p13-p.jpg?v=1748498396"},{"product_id":"another-gloom-dawn-he","title":"עוד שחר קודר: יומנו של יהודי איטלקי במחנות המעצר ובמגורים הכפויים, 1939–1944","description":"\u003cp style=\"direction: rtl;\"\u003e\"באותם ימים של התבודדות אמרתי לעצמי: אוכל לכתוב את \"יומנו של אסיר\" או לפחות, להשלים את הקריאה... אבל אינני מצליח להתרכז לא בזה ולא בזה. מחשבותי משוטטות ללא הרף בין בארי, פוג'ה ושפלת סלרנו; אני מטה אוזן לכל ירייה, לכל זמנים של מטוס שחג מעל ההרים; בחרדה שכזאת בעודי מתוח כולי בציפייה לאפילוג שלפחות מבחינתנו אינו יכול להיות רחוק, אין בראשי מקום לכל מחשבה אחרת. כך המשכתי לבזבז זמן שלעולם לא אמצא שוב, אבל אינני מסוגל.\" (מתוך יומנו של נינו קונטיני, 16 בספטמבר 1943).\u003c\/p\u003e\n\u003cp style=\"direction: rtl;\"\u003eהצעיר היהודי האיטלקי נינוֹ קוֹנטיני היה עורך דין ציוני ואנטי=פשיסט, בן זוגה המסור של לָאוּרָה לַמפּרוֹנטי ואביהם האוהב של ברונו וליאו. בזמן השואה חווה על בשרו כליאה במחנות מעצר של המשטר הפשיסטי בעל בריתו של המשטר הנאצי. ראשית היה עצור במחנה אוּרבּיסַליָה (יוני–ספטמבר 1940) ואחר כך באיי טרֵמיטי שבחבל פּוּליָה (ספטמבר 1940–יוני 1941). לאחר מכן הוגלה למגורים כפויים באזורים כפריים נידחים עם משפחתו, תחילה בפּיצוֹפֵרָטוֹ שבחבל אַבּרוּצוֹ (יוני 1941–מאי 1943) ואחר כך בקַנטָלוּפּוֹ דֶל סַניוֹ שבחבל מוֹליזֶה (מאי–אוקטובר 1943). בשנת 1944 זכה נינוֹ סוף=סוף בחירותו והיה חופשי להביע את דעותיו בנפולי המשוחררת, אלא שכעבור זמן קצר גדעה מחלה את חייו בטרם עת.\u003c\/p\u003e\n\u003cp style=\"direction: rtl;\"\u003eבמשך כחמש שנים, מנובמבר 1939 עד ספטמבר 1944, כתב נינוֹ יומן ותיעד בו לא רק את סיפורו האישי אלא גם את שנודע לו על התרחשויות היום=יום במשפחתו ובחוג חבריו על רקע אירועי מלחמת העולם השנייה ורדיפת היהודים באיטליה. הוא העלה על הכתב את מחשבותיו ואת רשמיו ברשימות מקוטעות, והקטעים התגבשו בהדרגה לכדי תיאורים בפרוזה של השנים הקשות ההן. רשומות היומן המוגשות לקוראי העברית מעניקות מבט נוסף על קורות יהודי איטליה בימי השואה והן כתובות בכנות מוחלטת של אדם המשׂיח לתומו עם ליבו.\u003c\/p\u003e","brand":"נינו קונטיני","offers":[{"title":"Default Title","offer_id":50384021946646,"sku":"17-1410","price":50.0,"currency_code":"ILS","in_stock":true}],"thumbnail_url":"\/\/cdn.shopify.com\/s\/files\/1\/0919\/0876\/8022\/files\/0002481_-19391944.png?v=1748498630"},{"product_id":"im-writing-these-words-to-you-he","title":"אליכם אני כותבת: היומנים המקוריים, בנדין 1943","description":"\u003cp style=\"direction: rtl;\"\u003eחייקה קלינגר, בת חסידים שהייתה לחברת השומר הצעיר ופעילה מרכזית בארגון היהודי הלוחם המחתרתי בבנדין, נבחרה בידי חבריה בטרם קרב לתעד את קורותיהם ולהבטיח את זכרם. הרשומות במחברות היומנים פותחות לקורא צוהר להכרת הפעילות של תנועות הנוער בתקופת השואה, ומוסרות מידע רב חשיבות על התפתחות הארגון היהודי הלוחם בבנדין ובוורשה, על דמותו של מרדכי אנילביץ', על מערכת היחסים בין ארגוני המחתרת ליודנרט ועל תגובת הציבור היהודי להשמדה.\u003c\/p\u003e\n\u003cp style=\"direction: rtl;\"\u003eבספר זה מוצגים היומנים המקוריים לראשונה במלואם, מלווים במבוא ובהערות פרי עטו של בנה, פרופסור אביהו רונן.\u003c\/p\u003e","brand":"חייקה קלינגר","offers":[{"title":"Default Title","offer_id":50384021979414,"sku":"17-939","price":40.0,"currency_code":"ILS","in_stock":true}],"thumbnail_url":"\/\/cdn.shopify.com\/s\/files\/1\/0919\/0876\/8022\/files\/0001724_p-p.jpg?v=1748498446"},{"product_id":"fkame-in-the-heart-he","title":"בלב בערה השלהבת: יומנה של פלה שפס, מחנה העבודה גרינברג","description":"\u003cp style=\"direction: rtl;\"\u003eזהו יומנה המפעים של פלה שפס שנכלאה במחנה גרינברג, אחד המחנות לעבודת כפייה ליהודים של ארגון שמלט. היומן, שנכתב במשך ארבע שנים, חושף את חיי היום-יום ואת חיי הנפש של נערות יהודיות מזגלמביה ומהונגריה שהיו אסירות במחנות עבודה בגרמניה. בראשית 1945 יצאה פלה עם חברותיה האסירות לצעדת המוות שנתמשכה על פני חודשים ארוכים. פלה זכתה לראות את יום השחרור, אבל נפטרה למחרת. היומן הובא לארץ בידי אחותה.\u003c\/p\u003e\n\u003cp style=\"direction: rtl;\"\u003e\"מה שנורא כל-כך ביומן הזה, וגם נורא-הוד, הוא הדיוקן האינטלקטואלי המרשים, וכשרון הכתיבה הספרותי של המחברת... מעמוד לעמוד גוברת ההערכה לאישיות שהיתה הצעירה הזו... ומבהירה בעוצמה מכאיבה את ההפסד שהפסידה הספרות האירופאית-יהודית בהשמדה הזו של אדם יוצר וחושב... עומק האבדה לאנושות כולה, ולעם ישראל בפרט, נעשה מוחשי שבעתיים\" [נעמי גוטקינד, הצופה, 7 במרס 2003].\u003c\/p\u003e\n\u003cp style=\"direction: rtl;\"\u003e\"נדמה, שבין יומני השואה אין אפילו אחד 'משעמם', ואין יומן חסר ערך מבחינה היסטורית. ואולם בתוכם יש כאלה המכילים תובנות חדות במיוחד על עצם תהליך הכתיבה בסיטואציה טראומטית כה קיצונית, ואשר מצליחים לבטא באופן בהיר במיוחד את המורכבות וחוסר האפשרות הטמונים במעשה כתיבה כזה ובמצב האנושי הכרוך בו. יומנה של פלה שפס הוא אחד מאלה...\" [עמוס גולדברג, מוסף ספרים, הארץ, 22 באפריל 2003].\u003c\/p\u003e","brand":"עורכת: בלה גוטרמן","offers":[{"title":"Default Title","offer_id":50384022012182,"sku":"17-338","price":40.0,"currency_code":"ILS","in_stock":true}],"thumbnail_url":"\/\/cdn.shopify.com\/s\/files\/1\/0919\/0876\/8022\/files\/0001301.jpg?v=1748498351"},{"product_id":"mamlechet-hakash-he","title":"בממלכת הקש: אב ובתו - יומן ורשימות מן המחבוא בטַרנוֹפּוֹל ובסביבותיה","description":"\u003cp style=\"direction: rtl;\"\u003eבמשך כשנתיים התחבאו בני משפחת אנגל מטרנוֹפּוֹל - ההורים גוסטב ויֶטה אנגל ובנותיהם מרים ולוּשיה בכמה מקומות מחבוא בעיירות טרמבּוֹבלה ומיקוּלינצֶה, רוב הזמן יחדיו, אבל לפעמים נאלצו להיפרד ולהסתתר במקומות שונים. הם נעזרו בשכנים ובמכרים פולנים ובסופו של דבר שרדו כולם את המלחמה. בין לבין, בעודם מדלגים ממחבוא למחבוא, מיטלטלים בין אימה ואי-ודאות לתקווה ולתחושת הקלה, מתעדים האב והבת הבכורה מרים, כל אחד לחוד, את אותם אירועים, בשני קולות שונים מאוד - של גבר מבוגר, מהנדס במקצועו, משכיל ומקושר שמבטו רחב, היסטורי ופוליטי בעיקרו, ושל אישה צעירה בתחילת שנות העשרים שלה העומדת על מפתן חייה ומבטה אישי ורגשני. בממלכת הקש הוא תיעוד אמיץ וכן של חוויית המחבוא, של המסתתרים והמסתירים על רגעי החסד ורגעי החושך של הפניית עורף ותאוות בצע, ובו בזמן זהו תיעוד של שלבי חיסולה של הקהילה היהודית בטרנוֹפּוֹל ובסביבותיה.\u003c\/p\u003e","brand":"גוסטב אנגל ומרים (אנגל) גינסברג","offers":[{"title":"Default Title","offer_id":50384022044950,"sku":"17-878","price":40.0,"currency_code":"ILS","in_stock":true}],"thumbnail_url":"\/\/cdn.shopify.com\/s\/files\/1\/0919\/0876\/8022\/files\/0001737.jpg?v=1748498446"},{"product_id":"rutkas-notebook-he","title":"דפי רותקה: ינואר-אפריל 1943","description":"\u003cp style=\"direction: rtl;\"\u003eענייני השעה הנוראה והעניינים הפרטיים, הבנליים, התערבבו ברשימותיה של רותקה לסקר בת ה-14 מבנדין שתיעדה את חייה במחברת במשך כמה חודשים בשנת 1943. הדפים המעטים מכילים עולם מלא של נערה מתבגרת בצל המוות. הניצנים הראשונים של הנשיות, האהבות הראשונות והאכזבות, החברותא, הקנאות והמריבות הקטנות בצל האקציות, הפחד, האימה והמוות – כל אלה הם תעודה אנושית והיסטורית נוגעת ללב.\u003c\/p\u003e\n\u003cp style=\"direction: rtl;\"\u003e\"העולם הפנימי-הרוחני העשיר של רותקה, שרק החל להתגבש באותה תקופה, העניק לה יכולת הבעה מדהימה לגילה, והקנה לה מנעד לשוני וסגנוני רחב. את המתרחש בחייה היא מתארת בחיות רבה, ומנסחת באופן רהוט, מצמרר ומרגש עד דמעות את תובנותיה על התקופה שבה נדונה לחיות ולמות\" [אסנת בלייר, מעריב, 6 ביולי 2007].\u003c\/p\u003e","brand":"עורכת: עדינה דרכסלר","offers":[{"title":"Default Title","offer_id":50384022077718,"sku":"17-472","price":40.0,"currency_code":"ILS","in_stock":true}],"thumbnail_url":"\/\/cdn.shopify.com\/s\/files\/1\/0919\/0876\/8022\/files\/0001206_p-p.jpg?v=1748498297"},{"product_id":"the-love-and-the-lover-he","title":"האוהבת והאהובה: יומנה של סוזי אדלר, ילדת הקינדרטרנספורט","description":"\u003cp style=\"direction: rtl;\"\u003eסוזי אדלר, ילידת אוסטריה, הייתה בת 14 כשנשלחה בידי הוריה, יחד עם ילדים זרים רבים, אל מעבר לתעלה כדי למצוא מקלט בבריטניה. היא נותקה מבני משפחתה ואיבדה את עקבותיהם ונאלצה להתמודד עם הקשיים, הניכור והבדידות בארץ זרה. יומנה הוא מקור חשוב להכרת הנושא של הצלת ילדים. הספר כולל מאמר מרתק המתעד את סיפורם של ילדי ה\"קינדר-טרנספורט\".\u003c\/p\u003e","brand":"עורכת: יהודית תידור באומל","offers":[{"title":"Default Title","offer_id":50384022110486,"sku":"17-382","price":40.0,"currency_code":"ILS","in_stock":true}],"thumbnail_url":"\/\/cdn.shopify.com\/s\/files\/1\/0919\/0876\/8022\/files\/0001359_p-p.jpg?v=1748498351"},{"product_id":"today-y-arrived-he","title":"היום הגיעה אלינו י‘: סיפור הסתרתה והצלתה של ילדה יהודייה בהולנד הכבושה","description":"\u003cp style=\"direction: rtl;\"\u003eמיפּ וקוֹס חרוֹננדַייק, זוג הולנדים חשוכי ילדים, הסתירו בביתם את יהודית רוס, ילדה יהודייה בת ארבע, החל מקיץ 1942 ועד סוף המלחמה. מיפּ החליטה להציל גם את זיכרונות ילדותה של הילדה וכך ישבה ורשמה יום יום רישומים קצרים המגלים עולם ומלואו - געגועיה של ילדה קטנה שנותקה מהוריה, הקשיים והאושר שבגידולה, הפעילות המחתרתית והחששות מפני הלשנה. היומן מלווה בשפע תצלומים וברישומים שנכתבו לאחר המלחמה.\u003c\/p\u003e","brand":"מיפ חרוננדייק","offers":[{"title":"Default Title","offer_id":50384022143254,"sku":"17-908","price":40.0,"currency_code":"ILS","in_stock":true}],"thumbnail_url":"\/\/cdn.shopify.com\/s\/files\/1\/0919\/0876\/8022\/files\/0001751.jpg?v=1748498447"},{"product_id":"today-is-our-day-he","title":"היום הוא יומנו: יומנה של לורלי וייס (אסתר זהר): פליטה באיטליה הפשיסטית","description":"\u003cp style=\"direction: rtl;\"\u003eלורלי בת ה-19 תיעדה ביומנה את ימי בריחתה מבולגריה לארץ-ישראל. יחד עם אמה, סבתה ואחותה הגיעה לורלי לבנגזי שבלוב שם נעצרו ונשלחו כעבור זמן למחנה ההסגר פרמונטי באיטליה, ומשם לעיירה האיטלקית נורצ'ה שבה התגוררו עד כיבושה של איטליה בידי הגרמנים.\u003c\/p\u003e\n\u003cp style=\"direction: rtl;\"\u003eעם הכיבוש הן נמלטו לכפר הררי נידח וחיו שם בזהות בדויה. לאחר שחרור איטליה הצליחה המשפחה להגשים את חלומה לעלות לארץ-ישראל ולהתאחד עם האב.\u003c\/p\u003e\n\u003cp style=\"direction: rtl;\"\u003eהיומן חושף את עולמה הפנימי של אישה צעירה שנקלעה למערבולת של ימי מלחמה.\u003c\/p\u003e","brand":"עורכת: יעל נידם־אורביטו","offers":[{"title":"Default Title","offer_id":50384022176022,"sku":"17-387","price":40.0,"currency_code":"ILS","in_stock":true}],"thumbnail_url":"\/\/cdn.shopify.com\/s\/files\/1\/0919\/0876\/8022\/files\/0001402.jpg?v=1748498352"},{"product_id":"gpne-with-fire-he","title":"חלף עם האש: רשימות על גטו ורשה שנכתבו במחבוא בידי נעמי שץ־ויינקרנץ","description":"\u003cp style=\"direction: rtl;\"\u003eבמסתור בחווה חקלאית, לאחר שאיבדה את בעלה, שִחזרה נעמי את מאבקה לשרוד בגטו ורשה. נודדת ממחבוא למחבוא, מן הגטו אל הצד הארי ובחזרה, הייתה נעמי שותפה למרד הנצורים. בעלה נשלח למיידנק והיא ניסתה לחלצו. בשובה עם חיילי הצבא האדום המנצח ביום השחרור של לודז' נורתה בידי צלף גרמני. קצין סובייטי אסף את רשימותיה.\u003c\/p\u003e","brand":"עורכת: בלה גוטרמן","offers":[{"title":"Default Title","offer_id":50384022208790,"sku":"17-353","price":40.0,"currency_code":"ILS","in_stock":true}],"thumbnail_url":"\/\/cdn.shopify.com\/s\/files\/1\/0919\/0876\/8022\/files\/0001330.jpg?v=1748498351"},{"product_id":"we-feared-to-disolve-he","title":"חששנו פן נתפוגג: יומן מטרנסניסטריה | זיכרונות מן הצבא הבריטי","description":"\u003cp style=\"direction: rtl;\"\u003eצֶ'רנה ברקוביץ' נשלחה עם בעלה, בתה והוריה המבוגרים ועם קהילתה מקימפּוּלוּנג שבדרום בוקובינה לגטו שַרגוֹרוֹד שבטרנסניסטריה. שנתיים וחצי חיה צֶ'רנה בצלה של סכנת חיים מוחשית ומתמדת, ואף-על-פי-כן מצאה בקרבה את עוז הרוח לכתוב ביומנה מדי פעם בפעם. בכתיבתה המרתקת ובתיאוריה העשירים ציירה במילים את ביעותי הגירוש לארץ הגזרה והמוות טרנסניסטריה ואת החיים בגטו שַרגוֹרוֹד במלוא עליבותם, את ההתמודדות עם הרעב ועם תנאי המחיה הקשים, את המלחמה על חייהם של יקיריה שחלו בטיפוס, את האבל הכבד על מות אביה, את שרירות לבם של השלטונות הרומניים ואת העמידה העיקשת שלה למול כל המוראות האלה.\u003c\/p\u003e\n\u003cp style=\"direction: rtl;\"\u003eוילי, בנה של צֶ'רנה, הצליח לעלות לארץ-ישראל לפני גזרת הגירוש. כמה אגרות עוד הגיעו אליו משַרגוֹרוֹד, אבל הקשר ניתק. המחשבה שהוא חי חיים שלווים בשעה שמשפחתו סובלת הניעה אותו להתגייס לצבא הבריטי. וילי שימש נהג בפלוגת הובלה ארץ-ישראלית ונמנה עם הכוחות של בעלות הברית שנחתו בחופי איטליה. רק חודשים ארוכים לאחר סיום המלחמה נודע לו שמשפחתו שרדה את זוועות טרנסניסטריה ושבה בשלום לביתה. במסע רצוף תלאות וסכנות הצליח וילי לבקר בבית ילדותו ולהיווכח ששלום להוריו, לאחותו ולסבתו.\u003c\/p\u003e\n\u003cp style=\"direction: rtl;\"\u003eפרקים מזיכרונותיו של וילי, שירש מאמו את תשוקת הכתיבה, וכן מבחר מן המכתבים שכתבו בני המשפחה זה לזה, משלימים את יומנה של צֶ'רנה לכלל סיפור על משפחה אחת מקימפּוּלוּנג ששרדה את אימי השואה ברומניה.\u003c\/p\u003e","brand":"צ'רנה ברקוביץ' ווילי ברקוביץ'","offers":[{"title":"Default Title","offer_id":50384022241558,"sku":"17-938","price":40.0,"currency_code":"ILS","in_stock":true}],"thumbnail_url":"\/\/cdn.shopify.com\/s\/files\/1\/0919\/0876\/8022\/files\/0001921.jpg?v=1748498505"},{"product_id":"testimony-diary-he","title":"יומן עדות, 1943-1940","description":"\u003cp style=\"direction: rtl;\"\u003eמסוף 1941 ועד מעצרו, עמד ריימון-ראול למבר בראש האיגוד הכללי של יהודי צרפת, אוז'יף, ב\"אזור החופשי\". יומן המלחמה שכתב מראשית המלחמה ועד גירושו לדרנסי, באוגוסט 1943, משקף את המאבק הפנימי שבו היה נתון ואת הכאב שחש לנוכח המאמצים לנדות את היהודים מן החברה הצרפתית שהוקיר. היומן מאפשר הצצה למיקרוקוסמוס של חייו, לדילמות שהעסיקו אותו ולתגובותיו, ומהווה מסמך חשוב לחקר יהדות צרפת בכלל ובתקופת השואה בפרט. בדצמבר 1943 נשלחו למבר, אשתו וארבעת ילדיהם לאושוויץ והומתו בתאי הגזים.\u003c\/p\u003e","brand":"ריימון־ראול למבר","offers":[{"title":"Default Title","offer_id":50384022274326,"sku":"17-757","price":40.0,"currency_code":"ILS","in_stock":true}],"thumbnail_url":"\/\/cdn.shopify.com\/s\/files\/1\/0919\/0876\/8022\/files\/0001218_p-1943-1940p.jpg?v=1748498297"},{"product_id":"conqure-of-tunisia-he","title":"כיבוש תוניסיה על ידי צבאות הציר: 20 בנובמבר 1942 – 7 במאי 1943","description":"\u003cp style=\"direction: rtl;\"\u003eיומנו של קלמנט הורי נפתח ב-17 בנובמבר 1942 ומסתיים ב-7 במאי 1943, היום שבו שוחררה תוניסיה מעול הכיבוש הגרמני. היומן הוא אוטוביוגרפיה אישית המתארת את חיי היהודים בעיר הבירה תוניס בתקופת הכיבוש בעת התרחשותם. הורי משתף אותנו במידע שהיה בפניו, כמו גם בחוויות האישיות שלו ושל משפחתו. יומנו הוא ללא ספק מקור רב ערך להכרת חיי היהודים באזור בתקופת מלחמת העולם השנייה.\u003c\/p\u003e","brand":"קלמנט הורי","offers":[{"title":"Default Title","offer_id":50384022307094,"sku":"17-51722","price":40.0,"currency_code":"ILS","in_stock":true}],"thumbnail_url":"\/\/cdn.shopify.com\/s\/files\/1\/0919\/0876\/8022\/files\/0001789_p-p.jpg?v=1748498447"},{"product_id":"waiting-for-lenek-he","title":"מחכים ללנק: יומן מהבור","description":"\u003cp style=\"direction: rtl;\"\u003e\"יהודים שיחיו בעוד שבעים שנה, במציאות שפויה, נורמלית – האם יוכלו להבין את מה שהתרחש כאן?\" שואל יהושע שכנר ביומנו שכתב בתוך מחבואו, בבור שבמכרה חול נטוש, מתחת לפני האדמה. זוהי עדות יוצאת דופן של יהודי ששרד משם, שניצל מגירוש למחנות המוות וזכה לחוות את רגע השחרור. בגילוי לב מתאר שכנר את החיים בבור – את החלומות, הפחדים, העימותים והציפייה ללנק – האיכר הפולני שסיכן את חייו ואת חיי משפחתו כדי להשאיר בחיים קומץ של יהודים.\u003c\/p\u003e","brand":"יהושע שכנר","offers":[{"title":"Default Title","offer_id":50384022339862,"sku":"17-718","price":40.0,"currency_code":"ILS","in_stock":true}],"thumbnail_url":"\/\/cdn.shopify.com\/s\/files\/1\/0919\/0876\/8022\/files\/0000920_dc20d171-4bdb-45d4-9c9f-c1bf5c143685.jpg?v=1748498249"},{"product_id":"letters-never-sent-he","title":"מכתבים שלא נשלחו: אמסטרדם, וסטרבורק, ברגן-בלזן","description":"\u003cp style=\"direction: rtl;\"\u003eבראשית שנת 1943 החלה מרים לוי, צעירה יהודייה מאמסטרדם, לכתוב מכתבים לאהובה ובעלה לעתיד, לֵאוֹ בּוֹלֶה, שעלה שנים אחדות קודם לכן לארץ־ישראל. את המכתבים, שמעולם לא נשלחו ליעדם, כתבה מרים בימים שבהם גורשו היהודים מהעיר אמסטרדם, בעת שהותה במחנה וסֶטֶרבּוֹרק ובימים שבהם הייתה במחנה הריכוז ברגן בלזן. מרים הייתה עובדת היוֹדסה ראט \"המועצה היהודית לאמסטרדם\" (מוסד שהיה ונשאר שנוי מאוד במחלוקת), ומכתביה הם המקור היחיד שנותר בידינו המתאר את ההתרחשויות מנקודת מבטו של אחד מעובדיו. ביולי 1944 עלתה מרים לארץ־ישראל בעקבות עסקת חליפין שבמסגרתה הוחלפו 222 יהודים מהולנד שהוחזקו בברגן בלזן תמורת גרמנים. הספר מציג רצף של מכתבים ייחודיים מבחינה היסטורית ומרגשים מאוד מבחינה אנושית, היוצרים מעין יומן אישי שנכתב בעת התרחשות הדברים.\u003c\/p\u003e","brand":"מרים בולה","offers":[{"title":"Default Title","offer_id":50384022372630,"sku":"17-796","price":40.0,"currency_code":"ILS","in_stock":true}],"thumbnail_url":"\/\/cdn.shopify.com\/s\/files\/1\/0919\/0876\/8022\/files\/0001227.jpg?v=1748498297"},{"product_id":"written-with-a-fingernail-he","title":"נכתב בציפורן האצבע: רשימות מן המסתור","description":"\u003cp style=\"direction: rtl;\"\u003eבעדות נדירה ורגישה מתאר ישראל (איגנץ) צ'שנובסקי את מסע ההישרדות שלו ושל משפחתו באזורים הכפריים של מחוז רדומסקו בפולין בזמן הכיבוש הנאצי. זהו תיאור מסע של נדודים וטלטלה ממסתור למסתור בקור וברעב, בצל תחושת המלכוד וערעור האמונה. כשהסכנה מרחפת מעל ראשו הוסיף צ'שנובסקי לייחל לחופש ולכתוב בכל מאודו – כדי לשמור על  שפיותו, על אנושיותו, כדי להתנתק מן המציאות הבלתי אפשרית שנקלע אליה, כדי לתעד את קורות עמו.\u003c\/p\u003e\n\u003cp style=\"direction: rtl;\"\u003eבשנת 1978 פורסמו בפולין רשימות של אלמוני תחת הכותרת \"נכתב בציפורן האצבע\". זו הייתה עדות מצמררת על ניסיונה של משפחה יהודית מאזור רדומסקו להסתתר בלב אי קטן בנהר מפני שילוחם להשמדה. השאלה היכן הסתתרו ומי היה הכותב נשארה בגדר תעלומה. הודות למקריות ברוכה שהגורל מזמן לעתים נחשפו זהותו של ישראל צ'שנובסקי וסיפור הצלתו בידי חסיד אומות העולם ונמצאו רשימות נוספות המשלימות את סיפורו המופלא.\u003c\/p\u003e","brand":"ישראל (איגנאץ) צ'שנובסקי","offers":[{"title":"Default Title","offer_id":50384022405398,"sku":"17-425","price":40.0,"currency_code":"ILS","in_stock":true}],"thumbnail_url":"\/\/cdn.shopify.com\/s\/files\/1\/0919\/0876\/8022\/files\/0001360.jpg?v=1748498351"},{"product_id":"nelly-he","title":"נלי: תמונות מחייה של נערה מווילה אמה","description":"\u003cp style=\"direction: rtl;\"\u003eנלי שלזינגר מווינקובצי שביוגוסלוויה הייתה בת 14 כשנפרדה מהוריה וצורפה לקבוצה של ילדים יהודים שהוסתרו ב\"וילה אֶמה\" בכפר נוננטולה שבאיטליה. לאחר הכיבוש הגרמני הוברחה נלי עם ילדי וילה אֶמה אחרים לשווייץ והגיעה משם לאחר המלחמה לארץ-ישראל. כאן שיקמה את חייה והקימה משפחה. בעת שהותה בווילה אֶמה החלה נלי לכתוב יומן ותיארה בו את קורותיה, תחושותיה וגעגועיה אל משפחתה. היא העתיקה ביומן גם את מכתביה. בספר נכללים גם קטעי זיכרונות שסיפרה בשנות חייה האחרונות. מן היומן והזיכרונות עולה דמותה של נערה בעלת תעוזה וכוח נפשי רב. נלי נפטרה ב-2 בדצמבר 2000 לאחר מחלה קשה.\u003c\/p\u003e","brand":"נלי שלזינגר","offers":[{"title":"Default Title","offer_id":50384022438166,"sku":"17-409","price":40.0,"currency_code":"ILS","in_stock":true}],"thumbnail_url":"\/\/cdn.shopify.com\/s\/files\/1\/0919\/0876\/8022\/files\/0001236.jpg?v=1748498297"},{"product_id":"boy-writing-inbetween-walls-he","title":"נער כותב בין החומות: מחברות מגטו לודז'","description":"\u003cdiv class=\"short-description\"\u003e\n\u003cp style=\"direction: rtl;\"\u003eאברהם ציטרין היה בן 13 כשנכלא בגטו והחל לכתוב פרוזה ושירה שהן  בבחינת קינה על גורלם של יהודי לודז' הכלואים, הרעבים והגוועים שגורלם נחרץ. בעת חיסול הגטו לקח עמו אברם מחברת אחת והיא אבדה באושוויץ. אבהרם ואמו נשלחו לתאי הגזים. המחברות האחרות נותרו בביתו בגטו ונמצאו בידי אחותו לאחר המלחמה. פרסום המחברות משיב לנער שאָבַד את פניו ואת קולו.\u003c\/p\u003e\n\u003c\/div\u003e\n\u003cdiv class=\"additional-details\"\u003e\u003cbr\u003e\u003c\/div\u003e\n\u003cdiv class=\"prices\"\u003e\u003cbr\u003e\u003c\/div\u003e","brand":"אברהם ציטרין","offers":[{"title":"Default Title","offer_id":50384022470934,"sku":"17-369","price":40.0,"currency_code":"ILS","in_stock":true}],"thumbnail_url":"\/\/cdn.shopify.com\/s\/files\/1\/0919\/0876\/8022\/files\/0001488.jpg?v=1748498396"},{"product_id":"mans-silenced-sole-he","title":"נשמת האדם המושתקת: יומנו של רופא מגטו וילנה, 1943-1941","description":"\u003cp style=\"direction: rtl;\"\u003e\"האנשים נעשים זרים זה לזה. אנשים מתפתלים מלחץ היצר לחיות, מאימת המוות, מן הלא־נודע הגדול, מתחושת חוסר הוודאות. האם יש מי שחושב על משהו, על מה שיהיה מחר? לא! לימים ישותקו לגמרי מיטב האינסטינקטים האנושיים בגטו, ומן האנשים יתפרצו הגרועים והנחותים שברגשות החייתיים. כמו הגוף שאינו מתבייש עוד במערומיו, כך גם הנפש [...] על היגיינה אין מה לדבר, גם לא על אסתטיקה, נימוסים, מסורות - האדם נעשה חלול לגמרי.\"\u003c\/p\u003e\n\u003cp style=\"direction: rtl;\"\u003eאת הדברים האלה כתב ד\"ר לזר אפשטיין בגטו וילנה. ד\"ר אפשטיין, מומחה לבריאות הציבור, עמד בראש המחלקה הסניטרית האפידמיולוגית בגטו מאז הקמתו בסתיו 1941 ועד חיסולו בסתיו 1943. ברשימותיו כלל זה בצד זה דיווחים ורשימות על ענייני ציבור וכן הרהורים ורשמים אישיים. הוא הרבה לסקור ביומנו את הפעילות בתחום הבריאות, התרבות והחינוך ולא אחת הביא טבלאות ונתונים בתחומי קיום שונים הפורסים תמונה מקיפה למדי על החיים והמוות בגטו וילנה.\u003c\/p\u003e\n\u003cp style=\"direction: rtl;\"\u003eבכתביו של לזר אפשטיין בולטת התבוננות בתמורות שחוללו הכיבוש הגרמני והכליאה בגטו במערכת היחסים הבין-דורית, באופי היחסים בין המינים ובריבוד החברתי שנוצר בגטו וילנה ובהשלכותיהן של התמורות האלה על חיי היום-יום של היחיד ושל הציבור היהודי. לא אחת עמד אפשטיין על גילויים של התפרקות חברתית ומוסרית בחברה היהודית בגטו.\u003c\/p\u003e\n\u003cp style=\"direction: rtl;\"\u003eבצד רשימות היומן קובצו בספר נשמת האדם המושתקת שירים אחדים שכתב אפשטיין בגטו וילנה, מערכון שחיבר כדי לקדם את פעולות הסניטציה בגטו וכן רשימה של אמרות שפר.\u003c\/p\u003e","brand":"לזר אפשטיין","offers":[{"title":"Default Title","offer_id":50384022503702,"sku":"17-960","price":40.0,"currency_code":"ILS","in_stock":true}],"thumbnail_url":"\/\/cdn.shopify.com\/s\/files\/1\/0919\/0876\/8022\/files\/0001807_-1943-1941.jpg?v=1748498447"},{"product_id":"city-within-a-city-he","title":"עיר בתוך עיר","description":"\u003cp style=\"direction: rtl;\"\u003eורשה הכבושה, שנת 1944. הגטו חוסל. בתיה ברמן, ספרנית ופעילת שמאל, מסתתרת בזהות פולנית-נוצרית בדויה. היא ובעלה מתחזים לאח ואחות. הם פעילים ברשת מחתרתית המסייעת לאלפי יהודים להסתתר ולשרוד בעוד הנאצים רודפים בעקבותיהם. מאבקם היומיומי רב התושייה מתועד ביומן שרשמה בתיה בימי המאורעות עצמם. בתיה טמקין-ברמן גילתה בכל תקופת פעילותה בגטו ומחוצה לו חוש היסטורי מובהק, ותחושת חובה עמוקה כלפי הדורות הבאים הביאה אותה לכתיבת היומן הזה.\u003c\/p\u003e\n\u003cp style=\"direction: rtl;\"\u003e\"ביומנה המרתק תיעדה בתיה טמקין-ברמן את חיי היום-יום בצד ה'ארי' של ורשה הכבושה, ואת ייסורי הקליטה בישראל הצעירה והמתנכרת...\" [תום שגב, הארץ, 4 באפריל 2008].\u003c\/p\u003e\n\u003cp style=\"direction: rtl;\"\u003e\"תיאורים של מעשי הצלה נועזים אינם מעמעמים את הלכי רוחה של לוחמת המחתרת הבלתי נלאית, ואינם מחרישים את פעימות נפשה, וזה מה שמקרב את הקורא אל היומן הייחודי הזה\" [עדה פגיס, \"ספרים\", הארץ, 28 במאי 2008].\u003c\/p\u003e","brand":"בתיה טמקין-ברמן","offers":[{"title":"Default Title","offer_id":50384022536470,"sku":"17-1118","price":50.0,"currency_code":"ILS","in_stock":true}],"thumbnail_url":"\/\/cdn.shopify.com\/s\/files\/1\/0919\/0876\/8022\/files\/0001302.jpg?v=1748498351"},{"product_id":"jewish-journalist-in-occupied-paris-he","title":"עיתונאי יהודי בפריז הכבושה: יומן, 1942-1940","description":"\u003cp style=\"direction: rtl;\"\u003eז'אק ביילינקי, עיתונאי, מבקר אמנות ורושם הכרוניקה של החיים היהודיים החברתיים בפריז שלפני המלחמה, נולד ב-1881 בוויטבסק שברוסיה הלבנה והגיע לפריז ב-1909. מיולי 1940 עד דצמבר 1942 ניהל יומן ורשם בו רשימות קצרות המאפשרות לנו להתוודע לאספקטים דרמתיים מאוד וגם טריוויאליים של חיי היומיום של אינטלקטואל יהודי צרפתי בפריז הכבושה בידי הגרמנים. ביילינקי לא הספיק לתקן את רשימותיו או לעבדן, שכן נעצר בידי המשטרה הצרפתית. ב-23 במרס נשלח למחנה ההשמדה סוביבור שממנו לא שב.\u003c\/p\u003e\n\u003cp style=\"direction: rtl;\"\u003e\"לפנינו עדות חשובה וישירה על מה שכל אחד מאתנו חווה במשך שנות הכיבוש\" [דורה ויינברג, עלון עלומים, דצמבר 2006].\u003c\/p\u003e","brand":"ז'אק ביילינקי","offers":[{"title":"Default Title","offer_id":50384022569238,"sku":"17-436","price":40.0,"currency_code":"ILS","in_stock":true}],"thumbnail_url":"\/\/cdn.shopify.com\/s\/files\/1\/0919\/0876\/8022\/files\/0001409.jpg?v=1748498353"},{"product_id":"leaves-from-the-fire-he","title":"עלים מן האש","description":"\u003cp style=\"direction: rtl;\"\u003eחדור הכרה כי הוא מתעד את כליון עמו, סיכן שמחה גוטרמן את חייו ברשמו על פיסות נייר ארוכות, שאותן גולל וטמן בבקבוקים, את המתרחש לנגד עיניו. בהתבוננות מדויקת ונעדרת פתוס מגולל המחבר את פרשת ייסוריה של קהילת פלוצק בפולין: החרדות בטרם פרוץ המלחמה, כניסת הגרמנים, דרך הייסורים הארוכה של התעללות והשפלה, עד הגירוש אל מחנות ההשמדה. את פיסות הנייר, הכתובות ביידיש, בכתב צפוף הגודש את שני צדדיהן, טמן המחבר בתוך בקבוקים ואותם החביא במקומות שבהם הסתתר. אחד מהבקבוקים נתגלה אחרי המלחמה.\u003c\/p\u003e\n\u003cp style=\"direction: rtl;\"\u003eשמחה גוטרמן הסתפח אל המחתרת הפולנית ונפל בקרב בוורשה.\u003c\/p\u003e","brand":"שמחה גוטרמן","offers":[{"title":"Default Title","offer_id":50384022602006,"sku":"17-791","price":40.0,"currency_code":"ILS","in_stock":true}],"thumbnail_url":"\/\/cdn.shopify.com\/s\/files\/1\/0919\/0876\/8022\/files\/0001444.jpg?v=1748498352"},{"product_id":"a-fateful-year-he","title":"שנה גורלית","description":"\u003cp style=\"direction: rtl;\"\u003eביומנו המרתק משרטט אלכסנדר מאייר תמונות חיים בתוך מציאות לא אפשרית. זהו תיאור של שנה שלמה שראשיתה במעצרו בידי הגסטפו בצרפת וסיומה עם שחרורו ממחנה ההשמדה אושוויץ. זוהי עדות חשובה על שגרת ההישרדות, עבודת הפרך, הרעב והעינויים במחנה, אבל בעיקר זהו ביטוי לרצון החיים העצום ולכוח האנושי לשרוד.\u003c\/p\u003e","brand":"אלכסנדר מאייר","offers":[{"title":"Default Title","offer_id":50384022634774,"sku":"17-732","price":40.0,"currency_code":"ILS","in_stock":true}],"thumbnail_url":"\/\/cdn.shopify.com\/s\/files\/1\/0919\/0876\/8022\/files\/0001361.jpg?v=1748498353"},{"product_id":"spiritual-candle-is-lit-within-me-he","title":"אומנם נר רוחני דולק בי: יומנו של תלמיד חכם מדוקלה","description":"\u003cp style=\"direction: rtl;\"\u003eהרב יוסף גוזיק, תלמיד חכם ומלומד צעיר, כתב את יומנו בעת שהותו הממושכת במסתור בעליית ביתו של איכר פולני בכפר הסמוך לעיירתו דוקלה. הוא משמש עד וצופה, מתעד וסופד בעת ובעונה אחת. יומנו הוא מסמך הנצחה לעיירה, למנהיגיה, למועדיה, לשמחתה וליגונה. מתוך אמפתיה עמוקה הוא שותף לצערם של יהודים מן השורה: הסנדלר והספר, המורה והאופה, נער צעיר שנתפס ועונה, אישה צעירה נרדפת — כולם נקובים בשמותיהם ובכך הם גם זוכים לזיכרון עולם. בדאגה ובדריכות הוא עוקב אחר מצבן העגום של שלוש דמויות המסתתרות ביער — ביניהן ילדה רכה בשנים, המסמלת בעיניו שריד אחרון לילדי העם היהודי — \"ילדי העברים שגם הם מילאו את רחובות העיר בשאונם והמולם, והיום נשתתקו ואינם\".\u003c\/p\u003e\n\u003cp style=\"direction: rtl;\"\u003eבלשונו העברית העשירה, המתובלת בשיבוצים מן המקורות היהודיים ובהקבלות היסטוריות מרומזות, היטיב הרב גוזיק לתאר את החיים בעיירה בטרם שואה, את השבר הקשה שפקד את יהודי האזור עם הכיבוש הנאצי ואת חורבן קהילתו וקהילות שכנות. בד בבד הוא מגולל את הגיגיו ואת תחושותיו, ומתאר את הסבל היומיומי שחווים הוא ואחיו המסתתר יחד עימו.\u003c\/p\u003e\n\u003cp style=\"direction: rtl;\"\u003eדפי היומן משקפים נפש המיטלטלת יום-יום בין ייאוש לתקווה, בין חידלון לרוממות — נפש הנאחזת באמונתה. הם פותחים לפנינו צוהר לעולמו הפנימי העשיר של הכותב ולאמונתו האיתנה. דומה כי זהו הנר הרוחני שאת שלהבתו שמר ושימר מתוך תחושה ברורה כי אותו נר מעניק לו עצמו שמירה והגנה בסערות הזמן.\u003c\/p\u003e","brand":"יוסף גוזיק","offers":[{"title":"Default Title","offer_id":50384022667542,"sku":"17-996","price":40.0,"currency_code":"ILS","in_stock":true}],"thumbnail_url":"\/\/cdn.shopify.com\/s\/files\/1\/0919\/0876\/8022\/files\/0001963.jpg?v=1748498505"},{"product_id":"evas-diary-he","title":"יומנה של אווה: קורותיה של נערה יהודייה מהונגריה בימי השואה","description":"\u003cp style=\"direction: rtl;\"\u003e30 במאי 1944\u003c\/p\u003e\n\u003cp style=\"direction: rtl;\"\u003eלחינם אומרים כולם שאנו לא נלך לארץ פולין אלא רק לבּאלאטוֹן. אם כי, יומני הקטן, אני איני רוצה למות, אני רוצה לחיות אפילו אם מכל הסביבה הזאת כולה רק אני לבדי אוכל להישאר פה. אני הייתי מחכה לסוף המלחמה בתוך איזה מרתף, או על הגג, או באיזה סדק חבוי. אני, יומני הקטן, הייתי מניחה אפילו לאותו ז'נדרם פוזל, שלקח מאיתנו את הקמח, שינשק אותי, ובלבד שלא יהרגוני ובלבד שייתנו לי לחיות!\u003c\/p\u003e\n\u003cp style=\"direction: rtl;\"\u003eאווה היימן, נערה יהודייה למשפחה הונגרית שמרגישה שהיא חלק אינטגרלי מן העם ההונגרי, היתה נערה משכילה, אינטליגנטית ורגישה. ביומן שהחלה לכתוב ביום הולדתה השלושה־עשר, ואשר מסתיים סמוך לשליחתה אל מחנה ההשמדה ב־1944, היא מספרת על תחושותיה בנוגע לאסונות הניחתים בזה אחר זה על ראשה ועל ראש משפחתה, במקביל לתיאורי אנקדוטות מחייה של נערה רגילה בגיל ההתבגרות: היחסים הסבוכים עם אמה, הקנאה בחברות, ההתאהבות בבחור מבוגר ממנה ועוד. תבוסתה של גרמניה כמעט ודאית, ואף על פי שהרוסים ובעלות הברית הולכים וסוגרים עליה משני הכיוונים, לא מצליחים יהודי הונגריה, ובכללם אווה, להימלט מגורלם המר. על אף שהיא מסתכלת נכוחה במה שקורה לה ואף על פי שהיא יודעת מה עלה בגורלה של חברתה הטובה שנרצחה קודם לכן, לא מצליחה הנערה מלאת החיים הזאת להפסיק לקוות שתשרוד את התופת ושתזכה להיות עיתונאית־צלמת, להינשא ולחיות. בכל מחיר.\u003c\/p\u003e\n\u003cp style=\"direction: rtl;\"\u003eיומנה של אווה הוא הבסיס למיזם \"הסטורי של אווה – אם היה אינסטגרם לילדה בשואה\", שבמסגרתו עובד היומן לסדרה של סרטונים קצרים שהועלו לאינסטגרם.\u003c\/p\u003e","brand":"אווה היימן","offers":[{"title":"Default Title","offer_id":50384022700310,"sku":"17-6225","price":40.0,"currency_code":"ILS","in_stock":true}],"thumbnail_url":"\/\/cdn.shopify.com\/s\/files\/1\/0919\/0876\/8022\/files\/0001968.jpg?v=1748498505"},{"product_id":"i-wont-die-but-live-and-tell-he","title":"לא אמות, כי אחיה ואספר!: שלהי המלחמה והחזרה לחיים ביומנו של איש רוח מקובנה","description":"\u003cp style=\"direction: rtl;\"\u003eיומיים לאחר השחרור מעול הנאצים, בשעה שעדיין שהה במחנה אלאך שבקרבת מינכן, השיג ישראל קפלן נייר ועיפרון זעיר בתמורה למנת המזון הדלה שלו, ומיד החל לכתוב את יומנו. קפלן, היסטוריון ואיש חינוך יליד קובנה, העלה על הכתב את קורותיו בצעדת המוות בשלהי המלחמה, את שמחת השחרור ואת תלאות השיקום הארוך והמייגע במחנות העקורים בגרמניה. תיאוריו, מקצתם ביידיש עסיסית וקולחת ומקצתם בעברית מליצית על שלל מכמניה, שופעים הומור נפלא היונק מתוך מקורות יהודיים ומתכתב עימם. על דפי היומן גם שפך את מר ליבו כשנודע לו על גורלן המר של אשתו לאה ושל בתו יהודית.\u003c\/p\u003e\n\u003cp style=\"direction: rtl;\"\u003eעד מהרה התמסר קפלן לאיסוף עדויות בקרב הניצולים והיה לאחד מראשי הוועדה ההיסטורית המרכזית שהקימו הניצולים היהודים במינכן. לצד הכתיבה האישית תיאר קפלן גם את המתרחש במרחב הציבורי במחנות, ציין שמות של פעילים בקרב שארית הפליטה ואף מתח ביקורת נוקבת על התנהלות הציבור היהודי במחנות העקורים.\u003c\/p\u003e\n\u003cp style=\"direction: rtl;\"\u003eלא אמות, כי אחיה ואספר! הוא מסמך מרגש ורב-ערך המתעד את גבורת ההישרדות ואת השמירה על צלם אנוש בתנאים בלתי אפשריים.\u003c\/p\u003e","brand":"ישראל קפלן","offers":[{"title":"Default Title","offer_id":50384022733078,"sku":"17-997","price":40.0,"currency_code":"ILS","in_stock":true}],"thumbnail_url":"\/\/cdn.shopify.com\/s\/files\/1\/0919\/0876\/8022\/files\/0001964.jpg?v=1748498505"},{"product_id":"diary-from-hell-in-transnistria-he","title":"יומן מגיהינום טרנסניסטריה, 1944-1942","description":"\u003cp style=\"direction: rtl;\"\u003eיומן מגיהינום טרנסניסטריה הוא יומן שכתב ליפמן קוּנשטאד במקום גלותו בגטו דז'וּרין שבטרנסניסטריה — יומן כואב ומפורט, רבגוני ומלא חיוניות. קוּנשטאד, אשתו ושני ילדיו, אמו ואחותו גורשו ב־ 14 באוקטובר 1941 מעירם רַדַאוּץ לטרנסניסטריה ולאחר גלגולים שונים הגיעו לדז'וּרין. קוּנשטאד, אדם בעל השכלה רחבה ועיתונאי בעברו, החל לרשום ביומנו ב־ 11 באפריל 1942 ולא הניח את קולמוסו עד 13 באפריל 1945 , שלוש שנים אחר כך, לאחר ששוחרר וחזר לעיר הולדתו רַדַאוּץ. קוּנשטאד נתמנה למזכיר הוועד, מועצת היהודים, בדז'וּרין ונחשף למידע רב על הנהגת הגטו ועל התנהלותם של ראשיה. ביומנו הוא אינו חוסך מהם את שבטו. בחושיו העיתונאיים הוא מגלה וחושף גם את הפגעים החברתיים בגטו: את היחסים בקרב המגורשים עצמם — הלשנות, חלוקה למעמדות, עשירים ועניים מרודים — ואת היחסים הקשים שהתפתחו בין המגורשים ליהודי המקום הוותיקים. לצד הביקורת והתיאורים הקשים של הגירושים, המחלות והמוות, היומן משופע גם בהגיגים ובתהיות עמוקות בדבר מקומו של האל, שאלות של צדק ואי־צדק, שכר ועונש ובהבלחות פיוטיות של תיאורי טבע ויפי הבריאה גם בגיהינום של טרנסניסטריה.\u003c\/p\u003e\n\u003cp style=\"direction: rtl;\"\u003eיומן מגיהינום טרנסניסטריה הוא תיאור מפורט ומתועד של גורלם של יהודי רומניה שגורשו לטרנסניסטריה, ובייחוד של החיים בגטו דז'וּרין. היומן נכתב במקורו ביידיש והוא מופיע כאן לראשונה בעברית במהדורה מדעית ומוערת ומהווה תרומה נכבדה מאין כמוה לרשימה המצומצמת של יומנים מטרנסניסטריה.\u003c\/p\u003e","brand":"ליפמן קונשטאד","offers":[{"title":"Default Title","offer_id":50384022765846,"sku":"17-1329","price":50.0,"currency_code":"ILS","in_stock":true}],"thumbnail_url":"\/\/cdn.shopify.com\/s\/files\/1\/0919\/0876\/8022\/files\/0002106_-1944-1942.jpg?v=1748498572"},{"product_id":"waiting-for-letters-he","title":"כמה למכתבים: יומן ממחנה פוכט","description":"\u003cp style=\"direction: rtl;\"\u003e\"כל ההיסטוריה, על כל העליות והמורדות שלה, נמצאת כאן. בחופשיות של אדם שהיה כותב לעצמו. כי לא חשבתי שתקראו את זה לפני סוף המלחמה. יש בכך יתרון גדול כמובן. זאת הדרך היחידה שאתה יכול להרשות לעצמך להיות משוחרר לחלוטין. [...] בכתיבת הרגשות שלי הרחקתי לכת בדיוק עד היכן שהרחיקו הרגשות. וזה היה רחוק למדי [...]. ביותר ממובן אחד היומן הזה עד עכשיו הוא שלם וגמור\". (29 בינואר 1944);\u003c\/p\u003e\n\u003cp style=\"direction: rtl;\"\u003eבפברואר 1943 שוּלח הסטודנט היהודי דוד קוקר עם בני משפחתו מעיר הולדתו אמסטרדם ונכלא במחנה פוּכט שבדרום הולנד. מאז ועד גירושו לאושוויץ־בירקנאו בקיץ 1944, העלה דוד, יליד 1921, על הכתב את רשמיו, מחשבותיו ותחושותיו באורח כמעט יום־יומי. את הרשימות שחיבר מיום כליאתו ועד פברואר 1944 עלה בידו להבריח לחבריו באמסטרדם שאיתם זכה לעמוד גם בקשר מכתבים רציף, והן שרדו. ביומנו חקר דוד קוקר ללא רחם את התהום שנפערה מסביבו, ולפעמים בתוכו.\u003c\/p\u003e\n\u003cp style=\"direction: rtl;\"\u003eהקריאה בספר כָּמֵהַּ למכתבים לא זו בלבד פותחת צוהר לחיי היום־יום בפוּכט ולתמורות שחלו בהם במרוצת חודשי קיומו, אלא גם מאפשרת לקורא לעקוב אחר התהפוכות בחיי הנפש של המחבר. בכתיבתו לא הסתיר דוד את הבלבול, את הבעיות הקשות ואת רגעי המבוכה שהיה עד להם, והוא כתב על עמיתיו האסירים, יהודים ולא־יהודים כאחד, בלי סנטימנטליות, ובלי משוא פנים שִרטט גם את דיוקנאותיהם של אנשי הס\"ס, בכירים וזוטרים גם יחד, ששירתו במחנה. ב־6 ביוני 1944 נכלא דוד עם אביו ישעיה (ז'ק) ואחיו הצעיר מקס באושוויץ, ועימם חבריהם לקבוצת עובדי פיליפס ששולחו מפוּכט. בשלהי חודש אוגוסט 1944 הם הועברו ללַנגנֶבּילאוּ, מחנה מִשנה של מחנה הריכוז גרוס־רוזן, והוצבו לעבודה במפעל האגֶנוּק ברייכֶנבָּך. ישעיה קוקר מת באפיסת כוחות בראשית פברואר 1945, ובנו הבכור דוד, כותב דפי היומן המוגשים עתה לקורא העברי, קפא למוות בהמשכו של אותו חודש ברכבת שהובילה אסירים חולים למחנה הריכוז דכאו. מקס שרד, ובסוף המלחמה זכה להתאחד עם אֵם המשפחה יוּדית ששוחררה בבירקנאו.\u003c\/p\u003e","brand":"דוד קוקר","offers":[{"title":"Default Title","offer_id":50384022798614,"sku":"17-1373","price":50.0,"currency_code":"ILS","in_stock":true}],"thumbnail_url":"\/\/cdn.shopify.com\/s\/files\/1\/0919\/0876\/8022\/files\/0002210.jpg?v=1748498570"},{"product_id":"liberation-did-not-arrive-he","title":"והשחרור לא בא: יומן ממחנות עבודה ומצעדת מוות","description":"\u003cp style=\"direction: rtl;\"\u003e\"מרוב תאבון אוכל בערב את הלחם בלי להשאיר שום דבר לבוקר. כך יהיה גרוע יותר. לכן אני מסלק את המחשבות על שובע. אנ ימשתדל לחשוב על אחרי המלחמה ועל ספרים, זה הדבר שאני חולם עליו מילדות, כדי להתפרסם איכשהו. אני מתבייש במחשבה זו, אבל היא אוחזת בי חזק, שפעם אוכל למסור דיווח עיתונאי על התקופה שבה אני חי או אומר בצורה נועזת יותר: להיות סופר. כתבתי זאת אבל אני חושש מאוד מהווידוי שלי\". (מתוך יומנו של יוסק גיסר, יום שלישי, 5 בדצמבר 1944)\u003c\/p\u003e\n\u003cp style=\"direction: rtl;\"\u003eיוסף (יוסק) גיסר, צעיר יהודי, בן למשפחת חייטים ענייה מרדום שבפולין, כתב יומן בשפה הפולנית בעת שהיה אסיר במחנות עבודה ואולץ להשתתף בצעדות המוות ממחנה אחד למשנהו לקראת סוף המלחמה. ביומן מתועדים חייהם הקשים מנשוא של אסירי המחנות: עבודת הכפייה המפרכת, המחסור בתזונה בסיסית, תנאי התברואה האיומים, המחלות, הטלטלות הרגשיות והמעברים בין המחנות. היומן מעלה תרומה חשובה גם להבנת היחסים בין האסירים היהודים ומעיד על מאמצי ההישרדות הפעילים שלהם.\u003c\/p\u003e\n\u003cp style=\"direction: rtl;\"\u003eיוסק גיסר נספה בצעדת המוות שעות לפני השחרור. הוא היה נותר באלמוניותו אילולא הפקיד חברו ששרד, אברהם פישמן, את היומן בבית לוחמי הגטאות ובכך הציל לפחות את המילים, את ביטויי הייאוש והתקווה ואת רצונו העז של יוסק לשרוד ולהיות לעיתונאי וסופר אחרי המלחמה. ככל הידוע, יומנו של יוסק הוא היומן היחיד אשר נכתב בצעדת מוות שהתגלה עד כה, והוא מוגש בתרגום מוער לעברית. מדפי היומן בוקע ועולה קולו של צעיר יהודי חפץ חיים, אחד מרבים כל כך שנספו בשואה.\u003c\/p\u003e","brand":"יוסף (יוסק) גיסר","offers":[{"title":"Default Title","offer_id":50384022831382,"sku":"17-1430","price":40.0,"currency_code":"ILS","in_stock":true}],"thumbnail_url":"\/\/cdn.shopify.com\/s\/files\/1\/0919\/0876\/8022\/files\/0002535.png?v=1748498630"},{"product_id":"adejia-my-dear-he","title":"אדז'יה יקירתי, ילדים יקרים: משפחת רוטגולד: מכתבים 1944-1940","description":"\u003cp style=\"direction: rtl;\"\u003eבמאי 1941 זומן מרדכי רוטגולד לתחנת המשטרה לצורך \"בירור\" מעמדו האזרחי. הוא נעצר ונכלא במחנה בון-לה-רולאנד שבצרפת. בפריז נותרו אשתו אדז'יה וחמשת ילדיהם. במשך למעלה משנה ניהלה המשפחה חליפת מכתבים יומיומית כמעט. במכתביו מתאר האב את חיי היומיום במחנה, אבל בעיקר מביע את מסירותו, אהבתו וגעגועיו לאשתו ולילדיו. במכתבי ילדיו נפרשים חיי היומיום בפריז הכבושה על הקשיים, המחסור והגזרות. ביוני 1942 נשלח מרדכי רוטגולד לאושוויץ ונספה שם. אדז'יה והילדים ניצלו הודות לעזרתם של שכנים צרפתים שהחביאו אותם והבריחו אותם לדרום צרפת.\u003c\/p\u003e\n\u003cp style=\"direction: rtl;\"\u003eהספר כולל את מכתבי הילדים אל אביהם המלווים בציוריהם הילדותיים ואת מכתביו אליהם כמו גם תמונות משפחתיות.\u003c\/p\u003e\n\u003cp style=\"direction: rtl;\"\u003e\" ...ספר נוגע ללב, ספק ספר, ספק אלבום תמונות המכיל את תמונות מכתבי הילדים לאביהם...\" [חיותה דויטש, מקור ראשון, 2 במאי 2008].\u003c\/p\u003e","brand":"עורך: סרז' שלמה רודגולד","offers":[{"title":"Default Title","offer_id":50385432346902,"sku":"17-709","price":50.0,"currency_code":"ILS","in_stock":true}],"thumbnail_url":"\/\/cdn.shopify.com\/s\/files\/1\/0919\/0876\/8022\/files\/0001400_p-p.jpg?v=1748498352"},{"product_id":"german-citizen-persecuted-jew-he","title":"אזרח גרמני ויהודי נרדף: פוגרום נובמבר ומחנה הריכוז זקסנהאוזן","description":"\u003cp style=\"direction: rtl;\"\u003eמשנת 1937 ועד להגירתו לאנגליה באביב 1939 נקרע הנס רייכמן בין רצונו להישאר בגרמניה ובין ההכרה הגוברת כי היא פסקה להיות מקום שיהודים יוכלו להתקיים בו. ברשימותיו בוחן רייכמן את דמויותיהם של הפושעים במחנה הריכוז זקסנהאוזן שבו שהה, ועוסק גם באדישות שגילתה החברה הגרמנית אל מול השפלתם, נישולם ואף רציחתם של האזרחים היהודים, ובתוך כך חושף גם גילויים של אומץ ומחאה אזרחית.\u003c\/p\u003e","brand":"הנס רייכמן","offers":[{"title":"Default Title","offer_id":50385432379670,"sku":"17-980","price":40.0,"currency_code":"ILS","in_stock":true}],"thumbnail_url":"\/\/cdn.shopify.com\/s\/files\/1\/0919\/0876\/8022\/files\/0001722.jpg?v=1748498446"},{"product_id":"these-are-my-last-words-he","title":"אלה דברי האחרונים...: מכתבים אחרונים מן השואה","description":"\u003cp style=\"direction: rtl;\"\u003eהספר כולל צוואות, מכתבים ופתקים שנכתבו בגטאות, במחנות מעבר, ברכבות שנסעו למזרח, במחנות ריכוז ובמחנות מוות. המסרים שנכתבו על סף המוות נעדרים כל פרשנות של המשקיף מן החוץ והם מהווים עדויות אישיות ישירות ואותנטיות ומשקפים התמודדות עם התלאות והסבל לצד הכעס על המרצחים ועל הסביבה האדישה שעמדה מנגד. כאשר אימת המוות נשמעת בקול אישי, מזוהה בשם, המושג הכולל \"רצח שישה מיליונים\" קורם עור וגידים ולובש פנים.\u003c\/p\u003e\n\u003cp style=\"direction: rtl;\"\u003eהספר מחולק לכמה מדורים נושאיים (כגון: תחושת קץ, ייאוש ותקווה, צוואות ובקשות אחרונות, דאגה לילדים ועוד) והוא כולל מבוא מאת ישראל גוטמן והקדמה \"השתקפות השואה דרך החוויה האישית\" מאת צבי בכרך, עורך הספר.\u003c\/p\u003e\n\u003cp style=\"direction: rtl;\"\u003e\"אי אפשר לכתוב ביקורת על אסופה של דברי ההולכים למות. ואפילו לתמצת את 117 המכתבים האחרונים לא ניתן, כי כל מכתב, כל פתק, מכיל חיי אדם, גורל משפחה שלמה... קריאת הספר קשה מאוד, מערערת את האיזון הנפשי הרופף שכל אחד מאתנו מנסה לשמור עליו. ואף על פי כן יש במכתבים חיוב החיים... אני מודעת למאמץ הנפשי שנדרש לשם איסוף המכתבים האחרונים, מיונם וסידורם, לא על פי תאריך או ארץ אלא על פי תוכנם... אני מלאת הערכה לעורך ולהוצאת יד ושם על עצם גאולת המכתבים מן הגניזה, לא רק למען הקוראים והחוקרים, אלא גם למען הכותבים. לרובם הגדול הדף האחד בקובץ הוא ככתובת על מצבת קבר שלא זכו לו\" [רות בונדי, מוסף ספרים, הארץ, 26 במרס 2003].\u003c\/p\u003e","brand":"עורך: צבי בכרך","offers":[{"title":"Default Title","offer_id":50385432412438,"sku":"17-332","price":70.0,"currency_code":"ILS","in_stock":true}],"thumbnail_url":"\/\/cdn.shopify.com\/s\/files\/1\/0919\/0876\/8022\/files\/0001485_p-p.jpg?v=1748498396"},{"product_id":"i-do-not-say-goodbye-he","title":"בכל זאת אינני נפרד: שירי נער יהודי מבודפשט","description":"\u003cp style=\"direction: rtl;\"\u003eגאבור בן השלוש-עשרה, נער יפה תואר וגבוה לגילו, הרגיש שהוא נחנק, שלאחר חודשים ארוכים במחבוא הקירות סוגרים עליו, שהוא חייב לנשום אוויר צח.\u003c\/p\u003e\n\u003cp style=\"direction: rtl;\"\u003eלמחרת, 31 בדצמבר 1944, ימים מעטים לפני שחרור בודפשט, לא עמד עוד בסבל ופרץ החוצה. אמו דלקה אחריו, והם נפלו בידיהם של אנשי צלב החץ ששוטטו ברחובות בודפשט.\u003c\/p\u003e\n\u003cp style=\"direction: rtl;\"\u003eבמותו הניח גאבור יותר משלושים שירים שכתב בשפת אמו. הנער ניחן ברגישות גבוהה, והרבה לעסוק בשיריו במשמעות החיים והמוות. שירתו היא תעודה היסטורית שבה משתקפת רגישותו ועומק מחשבתו של הנער המשורר.\u003c\/p\u003e","brand":"גאבור ארדש","offers":[{"title":"Default Title","offer_id":50385432445206,"sku":"17-817","price":40.0,"currency_code":"ILS","in_stock":true}],"thumbnail_url":"\/\/cdn.shopify.com\/s\/files\/1\/0919\/0876\/8022\/files\/0001735_p-p.jpg?v=1748498446"},{"product_id":"in-the-fof-of-journey-he","title":"בערפל הנדודים: אסופת עדויות של פליטים יהודים מארכיון עונג שבת, 1942-1939","description":"\u003cp style=\"direction: rtl;\"\u003eאסופה של 46 עדויות של יהודים שנמלטו עם גלי המנוסה הראשונים מפולין הכבושה אל שטחי ברית המועצות ולימים שבו לוורשה, מקצתם אחרי מבצע ברברוסה, עם תחילת הרדיפות האנטי יהודיות ובעיצומן של הרציחות ההמוניות. בעדויותיהם, שנגבו ונאספו בידי חברי צוות הארכיון המחתרתי עונג שבת בראשות עמנואל רינגלבלום שפעל בגטו ורשה, גוללו הפליטים את סיפורם האישי, את חבלי הנדודים והפליטוּת ואת קורותיו של הציבור היהודי ב\"צד האחר\". העדויות מתעדות את קורות היהודים ואת המצב הכללי בשטחי פולין שהיו נתונים בין ספטמבר 1939 ליוני 1941 לכיבוש סובייטי ובקיץ 1941 עברו לשלטון הגרמנים, ובכללם אזור וילנה, מחוז בּיאליסטוֹק, מערב ביילורוסיה, ווֹלין וגָליציה המזרחית.\u003c\/p\u003e","brand":"עורכת: לאה פרייס","offers":[{"title":"Default Title","offer_id":50385432543510,"sku":"17-864","price":50.0,"currency_code":"ILS","in_stock":true}],"thumbnail_url":"\/\/cdn.shopify.com\/s\/files\/1\/0919\/0876\/8022\/files\/0001742_p-p.jpg?v=1748498447"},{"product_id":"heroism-in-midst-of-hell-he","title":"גבורה בלב התופת: פרקי קריאה","description":"\u003cp style=\"direction: rtl;\"\u003eמה הייתה משמעותה של הגבורה בימי השואה? האם זו באה לידי ביטוי רק בהתנגדות חמושה של יהודים ולחימה באויב באמצעות נשק דוגמת מרד גטו ורשה או השתקפה גם במעשים קטנים לכאורה, לעִתים אף סמויים, של תעוזה אנושית ואומץ לב שבנסיבות התרחשותם הם בלתי נתפסים בעליל? באסופה לוקטו קטעים מכּתבים ויומנים שנכתבו בימי השואה ובהם הכותבים עוסקים במושג הגבורה, במושגים דומים כמו אומץ לב ותעוזה כמו גם בהיפוכם. התיעוד הנכלל באסופה זו מבטא מגוון רחב של עמדות ודעות שהשוני ביניהן נובע בין היתר מהשוני בזמן, במָּקום ובנסיבות ההתרחשות בתקופת השואה. מתברר כי הדעה שהייתה רווחת בעבר ולפיה היו יהודים שלחמו עם נשק בידם והיו שהלכו בפסיביות למותם אינה מציגה את התמונה המלאה והמורכבת של הנסיבות, של מושג הגבורה ושל תגובותיהם של היהודים בזמן השואה. אין ספק שהתעודות המרגשות והנוגעות ללב המוצגות בספר מדגימות בבירור כי פנים רבות לגבורה ולגיבורים.\u003c\/p\u003e","brand":"בעריכת אברהם מילגרם ורוברט רוזט","offers":[{"title":"Default Title","offer_id":50385432576278,"sku":"17-834","price":40.0,"currency_code":"ILS","in_stock":true}],"thumbnail_url":"\/\/cdn.shopify.com\/s\/files\/1\/0919\/0876\/8022\/files\/0001744_p-p.jpg?v=1748498446"},{"product_id":"warsaw-ghetto-journalism-story-he","title":"גטו ורשה - סיפור עיתונאי: מבחר מתוך עיתונות המחתרת 1943-1940","description":"\u003cp style=\"direction: rtl;\"\u003eבמשך כל תקופת קיום גטו ורשה ראתה בו אור עיתונות מחתרתית של התנועות הפוליטיות השונות. זה היה מפעל רחב היקף שעקב אחרי צעדי הגרמנים וליווה את חיי היהודים בגטו, נאבק לתקן עוולות והציב לפני הציבור היהודי תכלית ותוכן לקיומו. הספר משקף את עצמתם הרוחנית של תושבי הגטו שהרימו את נס המרד נגד הגרמנים.\u003c\/p\u003e\n\u003cp style=\"direction: rtl;\"\u003e\"הספר מרתק ומאלף ומלמד בצורה מוחשית על הווי החיים בגטו ועל הויכוחים האידיאולוגיים שהתנהלו, כאילו לא היתה מלחמה באותה העת\" [רחל שוורצבוים, זו עירי, דצמבר 2002].\u003c\/p\u003e","brand":"עורך: דניאל בלטמן","offers":[{"title":"Default Title","offer_id":50385432707350,"sku":"17-335","price":50.0,"currency_code":"ILS","in_stock":true}],"thumbnail_url":"\/\/cdn.shopify.com\/s\/files\/1\/0919\/0876\/8022\/files\/0001327_p-p.jpg?v=1748498351"},{"product_id":"drasha-from-years-of-wrath-he","title":"דרשות משנות הזעם: דרשות האדמו\"ר מפיאסצנה בגטו ורשה, ת\"\"ש-תש\"ב, 2 כרכים","description":"\u003cp style=\"direction: rtl;\"\u003eהספר מביא את דרשותיו של האדמו\"ר מפיאסצנה שנדרשו במהלך שנות השואה (ת\"ש-תש\"ב) בגטו ורשה, על פי כתב ידו אשר שמור במכון היהודי ההיסטורי בוורשה. קובץ הדרשות, אשר נמסר לארכיון המחתרתי עונג שבת, פוענח מחדש ורואה אור באופן מדויק בתוספת מבוא, ציוני מקורות, הערות רבות ובהשוואה למהדורות קודמות. האדמו\"ר הגיה את דרשותיו מספר פעמים, מחק והוסיף, וצירף הערות בגוף הדרשות ובשולי הגיליון. המהדורה הזו עוקבת אחר השינויים הללו ומציגה את שכבותיהם השונות.\u003c\/p\u003e\n\u003cp style=\"direction: rtl;\"\u003eכרך א': מהדורה מדויקת על פי כתב יד המחבר בצירוף מבוא, הערות וציון מקורות\u003c\/p\u003e\n\u003cp style=\"direction: rtl;\"\u003eכרך ב': מהדורת פקסימיליה בצירוף תעתיק מדויק\u003c\/p\u003e","brand":"רבי קלונימוס קלמיש שפירא","offers":[{"title":"Default Title","offer_id":50385432740118,"sku":"17-9469480","price":142.0,"currency_code":"ILS","in_stock":true}],"thumbnail_url":"\/\/cdn.shopify.com\/s\/files\/1\/0919\/0876\/8022\/files\/0001749.jpg?v=1748498447"},{"product_id":"get-ready-for-liberty-he","title":"היכון לקראת חירות!: רשימות מגטו קובנה וממחנה קאופרינג אלמנך גדוד מעפילים והביטאון ניצוץ","description":"\u003cp style=\"direction: rtl;\"\u003eשני מסמכים נדירים שנכתבו בעצם ימי השואה בעברית בידי חברי ארגון ברית ציון שרדו את תלאות המלחמה והשחרור והופקדו בארכיון יד ושם. האחד הוא אלמנך שכתבו בגטו קובנה חברי גדוד \"מעפילים\", נערים ונערות כבני חמש־עשרה, והאחר ביטאון שכתבו חברי הארגון שנכלאו במחנה קאופרינג. ארגון ברית ציון קם בקובנה עוד בימי הכיבוש הסובייטי של העיר, והוא חרת על דגלו את השאיפה לאחדות ציונית, את המאבק לכינונה של מדינה יהודית ואת בכורתה של העברית. לעיני הקורא בניצוץ ובאלמנך נגלים חיי הרוח של צעירים וצעירות הנתונים בצבת הברזל הנאצית אבל סיסמתם היא \"היכון לקראת חירות!\".\u003c\/p\u003e","brand":"עורך: זאב מנקוביץ","offers":[{"title":"Default Title","offer_id":50385432772886,"sku":"17-786","price":40.0,"currency_code":"ILS","in_stock":true}],"thumbnail_url":"\/\/cdn.shopify.com\/s\/files\/1\/0919\/0876\/8022\/files\/0001473.jpg?v=1748498396"},{"product_id":"the-came-to-the-wall-he","title":"הם באו עד חומה: אבא קובנר: היומן, הכרוז, השיר","description":"\u003cp style=\"direction: rtl;\"\u003eהספר הם באו עד חומה, המתפרסם לרגל מלאת מאה שנה להולדתו של המשורר והפרטיזן אבא קובנר, משלב שלוש מיצירותיו. הראשונה היא קאַלענדאַר פֿון גרויל, ובעברית: לוח השנה של הזוועה. זהו יומן שבו שרבט קובנר כל יום מלים אחדות ביידיש לקורותיהם של גטו וילנה וסביבתו. יומן מרגש ומפעים זה מתפרסם כאן לראשונה במלואו, מקור ותרגום, ביוזמתה של בִתו שלומית קובנר. השנייה היא הכרוז שכותרתו \"אל נלך כצאן לטבח\", ובו קבע קובנר לראשונה שהיטלר זמם מזימה להשמיד את יהודי אירופה כולה, ולכן אין מוצא אחר אלא להתגונן עד הנשימה האחרונה. כרוז זה הוא מן המסמכים הידועים והחשובים בתולדות השואה. השלישית היא הפואמה אחותי קטנה, המתארת את המנזר שבו הסתתר קובנר, אגב דיון נוקב ביחסים בין העולם היהודי לנוצרי. הפואמה נכתבה בשבועות ההמתנה ערב מלחמת ששת הימים, זמן של חרדה לגורל הארץ ותושביה. שלושת השיאים האלה ביצירתו רבת־הפנים של קובנר, היומן, הכרוז והפואמה, נשזרים יחד במסה פיוטית־הגותית העומדת במרכז הספר.\u003c\/p\u003e","brand":"עורך: מוקי צור","offers":[{"title":"Default Title","offer_id":50385432805654,"sku":"17-995","price":50.0,"currency_code":"ILS","in_stock":true}],"thumbnail_url":"\/\/cdn.shopify.com\/s\/files\/1\/0919\/0876\/8022\/files\/0001694_new-product-to-update.jpg?v=1748498446"},{"product_id":"who-will-be-left-to-cry-he","title":"העוד ייוותר מי שיבכה?: יומן וכתבים של משפחה מגטו ורשה","description":"\u003cp style=\"direction: rtl;\"\u003eהספר כולל את החיבורים והרשימות שכתב קוֹפֶּל פּיז'יץ בעברית, בפולנית וביידיש ואת יומן הזיכרונות שחיברה בִתו מירה בתקופת מלחמת העולם השנייה. הספר מאפשר הצצה בלתי אמצעית לחוויותיהם של יהודי ורשה בתקופת הכיבוש הנאצי ולהיבטים שונים, לעִתים לא מוכרים, של חיי היהודים בגטו ורשה. כתביו של קוֹפֶּל פּיז'יץ מציגים את תחומי פעילותו הציבורית בימי המלחמה ומאירים את העשייה התרבותית והחינוכית שהיה שותף לה בגטו, ובכללה הקמת מפעלי חינוך עבריים וייסוד מקהלות של עשרות אנשים. יומנה של מירה פּיז'יץ מגולל את אסונם של יהודי ורשה בימי הגירוש הגדול ולאחריו וחושף את ממדי האכזריות הגרמנית כמו גם את אומללותם הנמשכת של שרידי הציבור היהודי. בכתביהם של קוֹפֶּל פּיז'יץ ושל בִתו מירה בא לידי ביטוי המאבק המתמיד של בני המשפחה לשמור על כל פרטיה מפני הנורא מכל, כמו גם מציאות החיים בגטו ורשה על סף פרוץ המרד הגדול שבעטיה נאלצו בני משפחת פּיז'יץ לפרק את האחדות המשפחתית שנשמרה עד אז בתנאים קשים ביותר.\u003c\/p\u003e","brand":"קופל פיז'יץ, מירה (פיז'יץ) פלינט","offers":[{"title":"Default Title","offer_id":50385432838422,"sku":"17-828","price":40.0,"currency_code":"ILS","in_stock":true}],"thumbnail_url":"\/\/cdn.shopify.com\/s\/files\/1\/0919\/0876\/8022\/files\/0001757_p-p.jpg?v=1748498447"},{"product_id":"holocaust-in-documentation-he","title":"השואה בתיעוד: מבחר תעודות על חורבן יהודי גרמניה ואוסטריה, פולין וברית־המועצות","description":"\u003cp style=\"direction: rtl;\"\u003eמבחר תעודות מקוריות על חורבן יהודי גרמניה, אוסטריה, פולין וברית-המועצות. זהו אוסף מקיף של תעודות ממגוון מקורות, יהודיים ואחרים. התעודות מסודרות על-פי חלוקה גאוגרפית (גרמניה ואוסטריה; פולין; ברית-המועצות) ובסדר כרונולוגי. האוסף משקף את המגמות העיקריות ואת ההתפתחויות במדיניות כלפי היהודים במדינות הכבושות. המקורות מתארים את פעילות הרודפים הגרמנים, את הקרבנות היהודים ואת העומדים מן הצד ואת משתפי הפעולה. זהו ספר יסוד מן המעלה הראשונה לכל מי שמתעניין בתקופת השואה: תלמידים וסטודנטים, מורים וחוקרים. עד היום הודפס הספר בעשר מהדורות והוא תורגם גם לאנגלית ולספרדית.\u003c\/p\u003e","brand":"עורכים: יצחק ארד, ישראל גוטמן, אברהם מרגליות","offers":[{"title":"Default Title","offer_id":50385432871190,"sku":"17-703","price":40.0,"currency_code":"ILS","in_stock":true}],"thumbnail_url":"\/\/cdn.shopify.com\/s\/files\/1\/0919\/0876\/8022\/files\/0000918_0cf76117-5c31-452e-b8e0-ef28a7b8d6c6.jpg?v=1748498249"},{"product_id":"voice-among-shadows-he","title":"השמיעיני את קולך ונסו הצללים: מבחר מקורות מאת נשים בתקופת השואה","description":"\u003cp style=\"direction: rtl;\"\u003eהאסופה מוקדשת לסיפורה של האישה היהודייה תחת עולו של הרייך השלישי, ומציגה, באמצעות קטעי זיכרונות, יומנים ועדויות, את חייהן של הנשים עירוניות וכפריות, אימהות מסורות ונשות מקצוע, אורתודוקסיות, פעילות פוליטיות וילדות שרק החלו את חייהן. החלק החותם את האסופה מתאר את החזרה לחיים של מקצת הנשים ששרדו את השואה, ואת תרומתן לחברה ולתרבות בעולם הבתר־מלחמתי.\u003c\/p\u003e","brand":"עורכת: בתיה דביר","offers":[{"title":"Default Title","offer_id":50385432903958,"sku":"17-949","price":50.0,"currency_code":"ILS","in_stock":true}],"thumbnail_url":"\/\/cdn.shopify.com\/s\/files\/1\/0919\/0876\/8022\/files\/0001761.jpg?v=1748498446"},{"product_id":"and-god-saw-it-was-bad-he","title":"וירא אלוהים כי רע: סיפור מגטו טרזין","description":"\u003cp style=\"direction: rtl;\"\u003eמה היה קורה אילו היה אלוהים שומע את תפילותיו של יהודי אחד בגטו טרזין ויורד בדמות אדם כדי להושיט לו יד לעזרה? על כך מנסה לענות אוטו וייס בנובלה אישית ויוצאת דופן שכתב בגטו טרזין, כמתנת יום הולדת לאשתו ומסר לה אותה בלוויית איוריה של הבת הלגה שהייתה בת 13 כשציירה אותם בגטו. זהו ביטוי ייחודי ויצירתי לחיי הסבל, הפחד, הניכור והמאבק בגטו, לצד רגעים של אנושיות ותקווה עד הסוף המפתיע המעלה שאלות מוסריות ותאולוגיות מרתקות.\u003c\/p\u003e\n\u003cp style=\"direction: rtl;\"\u003eבאוקטובר 1944 נשלח אוטו וייס למחנה אושוויץ-בירקנאו. אשתו ובתו לא זכו לראותו שוב, אך הן הצליחו לשרוד ולהשיב לידיהן את הנובלה.\u003c\/p\u003e\n\u003cp style=\"direction: rtl;\"\u003eהספר כולל הקדמה מאת הבת והאמנית הלגה ויסובה הושקובה ומבוא וביאורים מאת ההיסטוריונית רות בונדי.\u003c\/p\u003e","brand":"אוטו וייס","offers":[{"title":"Default Title","offer_id":50385432936726,"sku":"17-730","price":50.0,"currency_code":"ILS","in_stock":true}],"thumbnail_url":"\/\/cdn.shopify.com\/s\/files\/1\/0919\/0876\/8022\/files\/0001504.jpg?v=1748498396"},{"product_id":"warsaw-jews-under-swastika-he","title":"יהודי ורשה תחת צלב הקרס: עדות מימי הגטו","description":"\u003cp style=\"direction: rtl;\"\u003eהנריק בריסקר נאלץ לחיות עם משפחתו בגטו ורשה, ובזמן שהותו שם היה מעורב בענייני הרווחה. בספטמבר 1942 , במהלך סלקציה שנערכה, הוא עמד בפני כיתת יורים ושרד, ולאחר מכן נשלח למחנה עבודה שממנו הצליח לברוח ולהתאחד עם בתו במקום מסתור בוורשה. בעת שהותו במחבוא תיעד בריסקר את קורותיו.\u003c\/p\u003e\n\u003cp style=\"direction: rtl;\"\u003eבחיבורו הוא מספק מידע גם על פעילותם של ארגוני הרווחה היהודיים השונים, לרבות היודנראט.\u003c\/p\u003e\n\u003cp style=\"direction: rtl;\"\u003eבריסקר נפטר בשנת 1945 בטרם הצליח להשלים את כתיבת החיבור.\u003c\/p\u003e","brand":"הנריק בריסקר","offers":[{"title":"Default Title","offer_id":50385433002262,"sku":"17-975","price":40.0,"currency_code":"ILS","in_stock":true}],"thumbnail_url":"\/\/cdn.shopify.com\/s\/files\/1\/0919\/0876\/8022\/files\/0001785.jpg?v=1748498446"},{"product_id":"eve-of-distruction-he","title":"ערב החורבן - על חיי היהודים בפולין 1937–1935","description":"\u003cp style=\"direction: rtl;\"\u003eלהלן הודעה טיפוסית לתקופה, שמסר בבית משפט [בלמברג] לבוב הרוצח שרצח את בני הזוג פרידמן מיָנָוּבּ. בעת המשפט טען הרוצח: ״בצבא לימדו אותי שהבולשוויקים הם האויבים הגדולים ביותר של העם הפולני. מאחר שכל היהודים הם בולשוויקים חשבתי שעשיתי מעשה טוב בזה שהרגתי כמה מהם. אצל היטלר עוד הייתי מקבל ציון לשבח״.\u003c\/p\u003e\n\u003cp\u003e \u003c\/p\u003e\n\u003cp style=\"direction: rtl;\"\u003e\u003cbr\u003e\u003c\/p\u003e\n\u003cp style=\"direction: rtl;\"\u003e\u003cspan style=\"font-size: 0.875rem;\"\u003eבמחצית השנייה של שנות השלושים הקצינה האנטישמיות בפולין במהירות, והפוטנציאל לאירועים אלימים נגד יהודים התעצם. הספר ערב החורבן עשיר בתיאורים מפורטים שנכתבו בעצם אותם הימים של מקרים שבהם נפגעו יהודים ברחבי המדינה. מן הספר עולה בבירור כי כבר באותה העת, פרק זמן ניכר לפני פלישת הנאצים, חיו היהודים בפולין בצֵלֵ איוּםּ מתמי ד.\u003c\/span\u003e\u003c\/p\u003e\n\u003cp\u003e \u003c\/p\u003e\n\u003cp style=\"direction: rtl;\"\u003eמחבר הספר, יעקב לֶשֶצ'ינסקי (1876 – 1966), חוקר וסטטיסטיקאי, ממייסדי מכון המחקר היהודי ייִוִואָָ, היה גם מתבונן סקרן וחרוץ, עֵדֵ להתפתחויות ששיאן בשואה, והצליח לעזוב את פולין זמן קצר לפני המלחמה. בשנים 1935 – 1937 חיבר כמה וכמה מאמרים עיתונאיים על האירועים האנטי־יהודיים שהתרחשו אז בפולין, ורובם נדפסו בעיתון הניו־יורקי פאָָרווערטס ביידיש. בתחילת שנות החמישים איגד לֶשֶצ'ינסקי את המאמרים והוציא לאור את המהדורה הראשונה ביידיש בארגנטינה, ועתה הם רואים אור בפעם הראשונה בעברית.\u003c\/p\u003e\n\u003cp style=\"direction: rtl;\"\u003eהמאמרים, שניכר בהם שנכתבו בכאב ובהזדהות עם אחיו היהודים, עוסקים בהלכי הרוח בקרב היהודים בפולין, ביחסיהם עם האוכלוסייה הלא־יהודית ובתופעת האנטישמיות בפולין. הטקסטים מרתקים וכתיבתם בזמן אמת סמוך להתרחשויות מקנה להם נופך ייחודי ומעניקה לקורא מבט מבפנים על עולמם של יהודי פולין ערב השואה.\u003c\/p\u003e","brand":"יעקב לשצ'ינסקי","offers":[{"title":"Default Title","offer_id":50385433035030,"sku":"17-1412","price":50.0,"currency_code":"ILS","in_stock":true}],"thumbnail_url":"\/\/cdn.shopify.com\/s\/files\/1\/0919\/0876\/8022\/files\/0002460_-19371935.png?v=1748498572"},{"product_id":"to-be-a-jew-in-berlin-he","title":"להיות יהודי בברלין: מכתבי הרמן זמטר, 19 באוגוסט 1939 - 7 בפברואר 1943","description":"\u003cp style=\"direction: rtl;\"\u003eבכתיבה כנה וישירה מתאר הרמן זמטר, עיתונאי יהודי צעיר מברלין, את חייו בצל האימה – הבדידות, הגזרות, קצבאות המזון הזעומות, גזל הרכוש והמשלוחים אל מחנות ההשמדה. מכתביו, שנכתבו מאוגוסט 1939 ועד פברואר 1943, חודש לפני גירושו אל מחנה ההשמדה אושוויץ, הופכים לאקט של מחאה המאפשר לו לשמור על כבודו כאדם וכיהודי גם בלב לבה של מערבולת הזוועה. זהו ביטוי יוצא דופן לקולו של היחיד ועדות לגורלה של הקהילה היהודית בברלין בשנות המלחמה.\u003c\/p\u003e\n\u003cp style=\"direction: rtl;\"\u003e\"אסופת המכתבים של הרמן זמטר היא מסמך מרתק שמתאר את חיי החנק של יהודי גרמניה הנאצית בפשטות מחרידה\" [תלמה אדמון, זמן חדרה, 22 באוגוסט 2008].\u003c\/p\u003e","brand":"עורך: דניאל פרנקל","offers":[{"title":"Default Title","offer_id":50385433067798,"sku":"17-701","price":40.0,"currency_code":"ILS","in_stock":true}],"thumbnail_url":"\/\/cdn.shopify.com\/s\/files\/1\/0919\/0876\/8022\/files\/0001486_p-p.jpg?v=1748498396"},{"product_id":"from-berlin-to-shanghai-he","title":"מברלין לשנחאי: מכתבים לארץ־ישראל","description":"\u003cp style=\"direction: rtl;\"\u003eלאחר פוגרום \"ליל הבדולח\" שלחו שמואל וגרטרוד הירשברג את בנם הנס, שהיה כבן שש־עשרה, לארץ־ישראל, ואולם מאחר שלעצמם ולבתם לילי לא הצליחו להשיג אשרת כניסה לארץ, הם נמלטו במאי 1939 מברלין לשנחאי. לאחר פרדתם מבנם החלו ההורים להתכתב עמו, תחילה מברלין ואחר כך במהלך המסע למזרח הרחוק ומשנחאי.\u003c\/p\u003e\n\u003cp style=\"direction: rtl;\"\u003eהספר, הכולל את המכתבים שכתבו ההורים בין פברואר 1939 לאוקטובר 1941, הוא מסמך אנושי מרגש המעניק תמונה מרתקת וייחודית של התקופה.\u003c\/p\u003e","brand":"זיגמונד־שמואל וגרטרוד הירשברג","offers":[{"title":"Default Title","offer_id":50385433133334,"sku":"17-833","price":40.0,"currency_code":"ILS","in_stock":true}],"thumbnail_url":"\/\/cdn.shopify.com\/s\/files\/1\/0919\/0876\/8022\/files\/0001795_p-p.jpg?v=1748498447"},{"product_id":"demise-of-jewish-time-he","title":"מות הזמן היהודי: כרוניקה של חורבן הקהילה היהודית בטלוּסטֶה וסביבותיה","description":"\u003cp style=\"direction: rtl;\"\u003e\"איך הגענו למצב שמאלצים אותנו לרצוח במו ידינו את אחינו ואחיותינו. אלה היהודים היקרים שלנו, ובמו ידינו אנחנו מוליכים אותם אל מותם. כך, מזועזעים, מיואשים, נאלצנו להוביל את האומללים לעקדה. זאת הפקודה המצמררת הבלתי אנושית שאמורה למנוע מרחץ דמים גדול יותר. האם נהגנו כיאות? האם לא היינו צריכים לומר \"תמות נפשי עם פלִשתים\" ולהודיע ליהודי העיר שכל אחד יעשה כל מה שביכולתו להינצל? [...] אולי היה נכון יותר, למען ההיסטוריה שלנו, לומר לעצמנו \"ידינו לא שפכו את הדם הזה\". [...] בשעה שגורלנו היה נתון בידיהן המגואלות בדם של מפלצות, אילץ אותנו אינסטינקט החיים למלא אחר ההוראות המפלצתיות ההן. ומה יגידו על כך, על התנהגותנו זו, בדורות הבאים? ובכלל, כיצד יביטו בנו אותם יהודים חסרי הישע כשיפנו אלינו בבקשם הצלה אצלנו?\"\u003c\/p\u003e\n\u003cp style=\"direction: rtl;\"\u003e יהושע שכנר, יליד טלוּסטֶה, נקלע בעל כורחו אל לב המאפליה. בימי הכיבוש הנאצי היה חבר בוועד העזרה העצמית בעירו, ולאחר מכן גויס לסייע ליודנרט באיסוף כספים מבני הקהילה ומונה לחבר ביודנרט. שכנר אמנם ניסה לסייע ליהודי עירו ככל יכולתו, ואולם נאלץ לא אחת לפעול נגדם ונגד היהודים הפליטים שהצטופפו בה. רבים מן הגרמנים ששירתו באזור, ועמם גם רבים ממשתפי הפעולה האוקראינים, סחטו בלי הרף את הקהילה ודרשו ממנה למלא את \"הזמנותיהם\" – בכסף או בחפצים, והיהודים האמינו שמענה להזמנות אלה ירחיק מבני הקהילה את הפורענות. לאורך התקופה רשם שכנר את שראו עיניו ואת שהציל מפי עדים למאורעות שהתרחשו בעירו ובסביבתה. עוד בימי השואה, עת ישב במחבוא, החל לערוך את הכרוניקה ולעבדהּ, ולאחר השחרור הוסיף עוד מידע שליקט מפי ניצולים בני הסביבה. לכתביו של שכנר נוספו בספר שלפניכם מבוא והערות להשלמת המידע ולדיוקו. שכנר ניסה לכתוב באופן שכלתני ומרוחק, אבל הדבר לא עלה בידו ולאורך הכרוניקה שבות ועולות שאלות שהעיקו עליו בקשר לגורל שנגזר על העם היהודי כולו, על קהילתו ועל התפקיד שהוא וחבריו להנהגה נאלצו למלא. הכרוניקה היא אפוא תעודה חשובה ומרתקת על חייהם ועל מותם של יהודי טלוּסטֶה וגליציה המזרחית, הכתובה מנקודת ראותו של חבר יודנרט שנאלץ להכריע בסוגיות אנושיות קשות מנשוא, שאין הדעת משגת, בימי האימה של מות הזמן היהודי.\u003c\/p\u003e","brand":"יהושע שכנר","offers":[{"title":"Default Title","offer_id":50385433166102,"sku":"17-961","price":50.0,"currency_code":"ILS","in_stock":true}],"thumbnail_url":"\/\/cdn.shopify.com\/s\/files\/1\/0919\/0876\/8022\/files\/0001797.jpg?v=1748498446"}],"thumbnail_url":"\/\/cdn.shopify.com\/s\/files\/1\/0919\/0876\/8022\/collections\/diaries-he.jpg?v=1761827777","url":"https:\/\/store.yadvashem.org\/he-il\/collections\/personal-diaries-he.oembed?page=2","provider":"Yad Vashem Online Store","version":"1.0","type":"link"}