שדות של בדידות: אבדן ואימהות בפולין הכבושה

רק משפחה יהודייה אחת גרה בכפר הפולני גוּרקי - משפחתה של הלה. ימי השלווה תמו באחת עם פלישת הגרמנים לפולין, והלה החליטה לברוח עם בעלה לעתיד מוֹניקֶ מיכלסקי לשטח שבשליטת ברית-המועצות. השלטונות הסובייטיים שלחו אותם לסלונים, ושם תפסה אותם הפלישה הגרמנית ב-1941. הלה ומוֹניקֶ שרדו את הרציחות הראשונות של היהודים בעיר, ובאוגוסט נולדה בתם הבכורה דנושה. בעזרת תעודות מזויפות עברה המשפחה לוורשה, והלה אף נכנסה כמה פעמים לגטו. ידיד פולני, שלא ידע דבר על יהדותם, סייע להם למצוא מקום מגורים בכפר קוּסמין. מוֹניקֶ נרתם עם שכניו לפעילות המחתרתית של ארמיה קריובה ונרצח בשל כך. כעבור חודש ילדה הלה את בתם מיצ'ה. הלה המשיכה להתגורר בכפר בזהות בדויה, עבדה בשדות והתמודדה לבדה עם האימה. לאחר השחרור ניסתה הלה לשקם את חייה ואת חיי בנותיה, אבל בשל המצוקה הקשה שהיו שרויות בה נאלצה למסור אותן לבית ילדים של הקואורדינציה. כעבור זמן הצליחה למצוא עבודה בתור מטפלת באחד מבתי הילדים, והאם ובנותיה שבו והתאחדו. במרס 1948 עלו לארץ, וכאן הקימה הלה משפחה חדשה לה ולבנותיה.