אתמולים אבודים: זיכרונותיה של ניצולה

בשנת 1941 בתוך שלושה שבועות,  חזתה רות בת ה־11 במותם בייסורים של אביה, של אחיה ולבסוף של אמה בברשאד, הגדול והנורא מבין למעלה ממאה מחנות הריכוז של טרנסניסטריה. לאחר שחרורה נעה ונדה רות ממקום למקום, ונמלטה מרומניה על סיפונה של אניית משא שטבעה בים האגאי בדרכה לארץ־ישראל.  נשלחה למחנה מעצר בקפריסין וכעבור שנה היגעה לארץ.

הספר הזה הוא סיפור חייה וזיכרונותיה.