אלה דברי האחרונים...: מכתבים אחרונים מן השואה

הספר כולל צוואות, מכתבים ופתקים שנכתבו בגטאות, במחנות מעבר, ברכבות שנסעו למזרח, במחנות ריכוז ובמחנות מוות. המסרים שנכתבו על סף המוות נעדרים כל פרשנות של המשקיף מן החוץ והם מהווים עדויות אישיות ישירות ואותנטיות ומשקפים התמודדות עם התלאות והסבל לצד הכעס על המרצחים ועל הסביבה האדישה שעמדה מנגד. כאשר אימת המוות נשמעת בקול אישי, מזוהה בשם, המושג הכולל "רצח שישה מיליונים" קורם עור וגידים ולובש פנים.

הספר מחולק לכמה מדורים נושאיים (כגון: תחושת קץ, ייאוש ותקווה, צוואות ובקשות אחרונות, דאגה לילדים ועוד) והוא כולל מבוא מאת ישראל גוטמן והקדמה "השתקפות השואה דרך החוויה האישית" מאת צבי בכרך, עורך הספר.

"אי אפשר לכתוב ביקורת על אסופה של דברי ההולכים למות. ואפילו לתמצת את 117 המכתבים האחרונים לא ניתן, כי כל מכתב, כל פתק, מכיל חיי אדם, גורל משפחה שלמה... קריאת הספר קשה מאוד, מערערת את האיזון הנפשי הרופף שכל אחד מאתנו מנסה לשמור עליו. ואף על פי כן יש במכתבים חיוב החיים... אני מודעת למאמץ הנפשי שנדרש לשם איסוף המכתבים האחרונים, מיונם וסידורם, לא על פי תאריך או ארץ אלא על פי תוכנם... אני מלאת הערכה לעורך ולהוצאת יד ושם על עצם גאולת המכתבים מן הגניזה, לא רק למען הקוראים והחוקרים, אלא גם למען הכותבים. לרובם הגדול הדף האחד בקובץ הוא ככתובת על מצבת קבר שלא זכו לו" [רות בונדי, מוסף ספרים, הארץ, 26 במרס 2003].