ראיתי זאת

ספרו של מקסים ד' שרייר חוקר את הקריירה של סלווינסקי על־ידי הכנסתה ראשית לתוך ההקשרה היסטורי של מלחמת העולם השנייה והשואה ושנית לתוך ההקשר התרבותי והאידיאולוגי של הסטליניזם בגרסתו שאחרי המלחמה. סלווינסקי הצליח לפרסם בדפוס את שירי השואה שלו בזמן המלחמה ומיד אחריה ,אולם נדרש לפשרות. שרייר עורך השוואה בין גרסות שונות של שירי המשורר ומראה כי זה נדרש לנהל משא ומתן בין העובדות ההיסטוריות ובין תנאי הצנזורה והציפיות והידיאולוגיות בברית-המועצות.

ההשקפה הסובייטית הרשמית גרסה כי אין להבחין בין דם לדם והשכיחה את זהותם היהודית הספציפית של רוב קורבנותה נאצים. על כן חווה סלווינסקי דיכוי פוליטי ושילם מחיר על נשיאת עדות פואטית לשואה.

המחקר מלווה בקטעים מתורגמים משירתו של סלווינסקי. שני שירי השואה המובהקים שלו, "ראיתי זאת!" ו "קרץ", רואים כאן אור לראשונה בתרגום לעברית של המשוררת סיון בסקין.