מכתבים שלא נשלחו: אמסטרדם, וסטרבורק, ברגן-בלזן

בראשית שנת 1943 החלה מרים לוי, צעירה יהודייה מאמסטרדם, לכתוב מכתבים לאהובה ובעלה לעתיד, לֵאוֹ בּוֹלֶה, שעלה שנים אחדות קודם לכן לארץ־ישראל. את המכתבים, שמעולם לא נשלחו ליעדם, כתבה מרים בימים שבהם גורשו היהודים מהעיר אמסטרדם, בעת שהותה במחנה וסֶטֶרבּוֹרק ובימים שבהם הייתה במחנה הריכוז ברגן בלזן. מרים הייתה עובדת היוֹדסה ראט "המועצה היהודית לאמסטרדם" (מוסד שהיה ונשאר שנוי מאוד במחלוקת), ומכתביה הם המקור היחיד שנותר בידינו המתאר את ההתרחשויות מנקודת מבטו של אחד מעובדיו. ביולי 1944 עלתה מרים לארץ־ישראל בעקבות עסקת חליפין שבמסגרתה הוחלפו 222 יהודים מהולנד שהוחזקו בברגן בלזן תמורת גרמנים. הספר מציג רצף של מכתבים ייחודיים מבחינה היסטורית ומרגשים מאוד מבחינה אנושית, היוצרים מעין יומן אישי שנכתב בעת התרחשות הדברים.