עיר קטנה ליד אושוויץ

הספר עיר קטנה ליד אושוויץ מגולל את סיפורו של אוּדוֹ קלָאוּזה, גרמני מן השורה, איש משפחה, שעמד בראש המִנהל הגרמני האזרחי בנפה הכפרית בֶּנדין שבשלזיה עילית מזרחית, חבל ארץ שהרייך הגרמני סיפח לתחומו ב-1939.

מתוקף תפקידו היה קלָאוּזה אחראי גם ליישום המדיניות הנאצית כלפי היהודים באזור זה, שבינו ובין תאי הגזים במחנה אושוויץ-בירקנאו הפרידו ארבעים קילומטר בלבד. עם זאת, לימים טען קלָאוּזה, כמו גרמנים רבים אחרים לאחר המלחמה, כי "לא ידע על כך דבר", ובכלל זאת התפקיד שנודע לתאי הגזים בבירקנאו בהשמדת היהודים, וכי הוא ניסה בעצמו להציל יהודי שעה ששימש בתפקידו.

בהסתמכה על שפע רחב של מקורות, ובהם מכתבים אישיים, זיכרונות, עדויות וראיונות, ההיסטוריונית מרי פוּלבּרוּק בוחנת את התפקיד שמילא קלָאוּזה בדחיקתם, השפלתם, נישולם וכליאתם של היהודים בתחום שיפוטו. היא מתחקה אחר קורותיהם של עשרות אלפי היהודים באזור בשנות השואה, ובה בעת, היא חושפת את חיבוטי הנפש של פקיד נאצי שלכל אורך הדרך ראה בעצמו אדם הגון ועוקבת אחר הזיכרונות הסותרים וההתנערות מקבלת אחריות לאחר המלחמה.

עיר קטנה ליד אושוויץ הוא הרבה מעבר לסיפורו של אדם יחיד. זהו סיפורם של המוני פקידים מקומיים ברחבי הרייך השלישי שהתוכניות הרצחניות שהגו בכירי המשטר הנאצי לא היו יכולות להתממש בלי שיתוף הפעולה הנמרץ שלהם. מכל בחינה אחרת, הם היו אנשים מן היישוב, רגילים ומהוגנים. כפי שפוּלבּרוּק מראה, אנשים כמו קלָאוּזה ידעו על מדיניות ההשמדה הנאצית, אך הם התכחשו לידע שהיה ברשותם וביצעו את עבודתם היום-יומית בלי להכיר בכך שהם שותפים להשמדה מתוקף תפקידם במערכת ובלי כל תחושת עוול או חרטה – לפני 1945 ולעיתים גם שנים רבות אחר כך.

המחברת לא התוודעה לקלָאוּזה בין הארכיונים. היא הכירה את בני משפחתו שנים רבות לפני שגילתה איזה תפקיד מילא במלחמה. התגלית המסעירה הובילה אותה לכתיבת ספר זה, שעל חיבורו הוענק לה פרס ארנסט פרנקל של ספריית וינר בלונדון לשנת 2012 (The Wiener Holocaust Library Ernst Fraenkel Prize).