17 ימים בטרבלינקה: העזה להתנגד, וסירובה למות

נרטיב ייחודי זה של בריחה משלב את המיידיות של זיכרונות שלאחר המלחמה עם הפרספקטיבה המרירה-מתוקה של הגיל. ויינשטיין הצעיר הנחוש, אחד הבודדים שנמלטו מטרבלינקה, נמנע ממוות פעמים רבות: במחנה עבודה, מבונקר וממלשינים - פולנים, אוקראינים, גרמנים ורוסים. המחבר מייחס לאמו, אותה ראה נלקחת, את ההצלה שוב כאשר הופיעה בחזון למציל מתלבט, ושכנעה אותה לא להלשין על בנה. המחבר מצא את אביו ולאחר המלחמה הם היגרו לארצות הברית.

"ניצול השואה אדי ויינשטיין משתף את סיפורו באופן קבוע כדי לחנך ילדים על זוועות מלחמת העולם השנייה... לאורך כל השואה, נחישותו של ויינשטיין לשרוד נותרה חזקה, בעודו מוצא דרכים להסתתר מפני הנאצים ולעבור את הקשיים הרבים שעמדו בפניו." [ג'סיקה ליונס, קווינס קורייר אונליין]