רופא בתוך גטו ורשה, 1939-1943

ספר הזיכרונות של מרדכי לנסקי הוא סיפורו המרתק של רופא יהודי בגטו ורשה, הנאבק כנגד כל הסיכויים לספק טיפול רפואי לקהילה שנידונה על ידי הגרמנים לזוהמה, מחלות ומוות. הערותיו של לנסקי על הגטו הן גם אוהדות וגם מפוכחות. הוא אינו מתעלם מנושאים קשים, כמו העובדה שחלק מהרופאים הפכו למושחתים וחסרי אונים. לנסקי עצמו חש היטב את המתח בין חובותיו המוסריות כאיש מקצוע מכובד לבין רצונו האנושי לפרנס את משפחתו ולשרוד את המלחמה.

ספר הזיכרונות מספק גם תובנות ייחודיות להיבטים רבים של חיי הגטו, כולל תיאור חשוב של היבט שהוזנח עד כה של ההתנגדות היהודית - בניית הבונקרים העצומה בסוף 1942 ותחילת 1943. משפחת לנסקי ברחה מהגטו במרץ 1943 והסתתרה בצד ה"ארי" של ורשה בזהויות בדויות בעזרת שתי נשים פולניות שיד ושם הכיר בהן כחסידות אומות העולם.

הספר כולל גם אחרית דבר מרגשת ומעמיקה מאת בנו של לנסקי, יעקב, המספר את סיפורו המרתק בגטו ורשה, במרד הפולני באוגוסט 1944 ועוד. על פי הערכתו של מרדכי לנסקי, "יהודי ורשה איבדו את חייהם בשלוש דרכים: כקדושי אמונה, כקדושי לאומיות וכקדושי משפחותיהם". רובם היו מהסוג האחרון, הוא אומר, קדושים מעונים למשפחותיהם, אותן לא נטשו. הישרדותה של משפחה זו היא עדות לכך. עם הקדמה מאת שמואל קאסו.