מות העירה

"אנחנו יודעים שהם נרצחו... ידוע לנו באופן מפורט למדי מי רצח אותם, היכן, איך ומתי... אבל מה היהודים אנחנו רוצים לדעת, ואיננו יודעים שהוא איך חיו לפני שנרצחו...". את החלל הזה בא יהודה באואר למלא בספרו מוֹת העיירה המתעד בפירוט את החיים של שבע עיירות בסְפָר המזרחי ועוד כמה עיירות בצורה מפורטת פחות, ואת מוֹתן – מוות שבא להן תחילה מידי הסובייטים 1941-1939, שחיסלו את העיירות כרגיל. תרבותית-סוציולוגית-היסטורית, ואחר כך מידי הגרמנים שהשמידו פיזית את הייירות ואת יושביהן יהודים 1942-1941 בעיקר. זהו ספר חלוצי מפני שהמחקר על השואה במזרח אירופה מתרכז בעיקר בקהילות הגדולות ועד היום לא נכתב מחקר העוסק בחומרה של העי היהודיות בפולין.

באואר מעמיד במרכז ספרו שאלות רבות אחרות: מה הייתה השפעת הסובייטיזציה על הקהילות היהודיות? מה עלה בגורלם של הפליטים היהודים מפולין הכבושה הגיע אל הסְפָר המזרחי? האםו ליהודי המקום מה עבר עליהם בשלטון הגרמנים? מה קרה למוסדות היהודיים בשלטון הסובייטים? איך הסתדרו היהודים מבחינה כלכלית? מה היה טיבם של היודנרטים ואיך הגיבו בשלטון הגרמנים? האם שמרו הקהילות היהודיות על מידה לכידות קודם שנשמדו ונרצחו? האם היא הייתה "עמידה" כפי שהייתה בקהילות הגדולות? לא על כל השאלות אפשר לענות תשובות מלאות ומספקות, אבל ספרו של יהודה באואר שב ומאיר להרף עין את העיירות היהודיות על חייהן התוססים רגע לפני זמן רב לבלי שוב.