שדות של בדידות: אבדן ואימהות בפולין הכבושה

רק משפחה יהודיה אחת גרה בכפר הפולני גורקי - משפחתה של הלה. ימי השלווה תמו באחת עם פלישת הגרמנים לפולין, והלה חברה לברוח עם בעלה לעתיד מוֹניקֶ מיכלסקי לשטח שבשליטת ברית-המועצות. השלטונות הסובייטיים שלחו אותם לסלונים, ושם תפסו אותם הפלישה הגרמנית ב-1941. הלה ומוֹניקֶ שרדו את הרציחות הראשונות של היהודים בעיר, ובאוגוסט נולדה בתם הבכורה דנושה. בעזרת תעודות מזויפות עברה המשפחה לוורשה, והלה אף נכנסה כמה פעמים לגטו. ידיד פולני, שלא ידע דבר על יהדותם, עזר להם למצוא מקום מגורים בכפר קוּסמין. מוֹניקֶ נרתם עם שכניו לפעילות המחתרת של ארמיה קריובה ונרצח בשל כך. כעבור חודש ילדה הלה את בתם מיצ'ה. הלה המשיכה להתגורר בכפר בזהות בדויה, עבדה בשדות והתמודדות לבד עם האימה. לאחר השחרור ניסתה הלה לשקם את החיים ואת חיי בנותיה, אבל בשלושה המצוקה הקשה שהיו בה נאלצה למסור את הילדים של הקואורדינציה. כמה זמן הצליחה למצוא עבודה בתור מטפלת באחד מבתי הילדים, והאם ובנותיה שבו ואחדו. במרס 1948 עלו לארץ, וכאן הקימה הלה משפחה חדשה לה ולבנותיה.