במנהרה: החיים הקצרים של מריון סמואל 1943-1931

מריון סמואל מתה באושוויץ והיא בת 11. קרן הזיכרון (stiftung erinnerung) הכריזה על מתן פרס לזכרה כדי להציל את הילדה – אחת מני רבים. בשנת 2003 זכה ההיסטוריון גֶץ עלי בפרס הזה. לקראת כתיבת נאום התודה שלו חקר את סיפורה של מריון סמואל. העולם הוא תיעוד המסע הזה בעולם בעקבות ילדה אחת ותיאור חייה הקצרים ומותה. על ידי נבירה בארכיונים ומודעות בעיתונים עלה בידו למצוא מסמכים ביורוקרטיים שונים של הנאציות ושני קרובי משפחה ששרדו והמסרו לו מסמכים חשובים כמה תצלומים. בת כיתה שלה, שחבר איתר באמצעות מודעה בעיתון, הוא אומר: 'אנשים עוברים פה במנהרה בהר ובדרך יש חור גדול וייפלו לתוכו'. ויעלמו'. היא בטוחה שפחדה נורא". הסיפור שופך אור על מדיניות הרדיפה של הגרמנים, מדיניות גם מריון ובני משפחתה היו קרבנותיה, ומציבה אנדרטה למיליון וחצי הילדים של היהודים שננספו בשואה.

"בעזרת תושיה היסטוריונית, ניסיון עיתונאי ומזל הוא הצליח לאתר כמה קרובי משפחה אחרונים בגרמניה ובארה"ב, תלמידים שלמדו עם מריון בבית הספר היסודי בבר ומגוון מסמכים שמצא בארכיונים. בשיטות קפדנית עלה בידיו לשחזר את חיי הקצרים ואת סופה הנורא" [אלדד בק, ידיעות אחרונות, 26 בינואר 2007].