מילים בירושה: עדות לחוסן

"היו פעמים רבות שבהן הרגשתי רצון שאי אפשר לעמוד בפניו לעצור, ואלה היו רגעים שבהם הייתי צריך באמת לבחור בין להילחם על החיים או לא. האפשרות האחרת שלי הייתה להמשיך ללכת. נראה שהמאבק על החלק שעדיין לא נחיתי בחיי היה חזק יותר. לא עצרתי."

בשנת 1940, כתוצאה מפרס וינה השני, סיפחה הונגריה את גרלה ואת האזור הסובב אותה בצפון טרנסילבניה, שם התגורר זולטן רות עם משפחתו. כיהודים, משפחת רות הרגישה מיד את השפעות חוקי הגזע של ממשלת הונגריה שהפכו אותם בן לילה לאזרחים סוג ב'.

במאי 1942 גויס זולטן לשירות עבודה יהודי בצבא ההונגרי. הוא סבל מעבודות קשות, אנטישמיות מתמדת וצעדות כפייה אינסופיות ברחבי מזרח אירופה. לאחר שאושפז עקב כוויות קור קשות, הוא חזר לביתו בגרלה. עם זאת, כאשר כוחות גרמנים נכנסו להונגריה במרץ 1944, זולטן ומשפחתו הפכו למטרה לחקיקה אנטי-יהודית, גטואיזציה ולאחר מכן גירוש לאושוויץ. זולטן הצליח לשרוד את מחנה ההשמדה, צעדות המוות וכליאה במספר מחנות ריכוז אחרים עד לשחרורו מברגן-בלזן באפריל 1945.

"מילים בירושה" הוא עדותו של זולטן רות', שהופקדה בידי משפחתו לשמירה ופרסום. זהו סיפורו של אדם שהביט שוב ושוב למוות בעיניים והצליח להתגבר על כמה מהזוועות הגרועות ביותר לפני שחזר לבסוף הביתה לג'רלה. זוהי עדות אמיתית לחוסנו ולנחישותו לשרוד.