סופרים יהודים בגרמניה הנאצית: פרק נשכח בתולדות הספרות הגרמנית

סופרים יהודים בגרמניה הנאצית מציעים לראשונה לקורא העברי מבט מכלי ראשון ביצירות ספרות מפרי עטם של יהודים שכתבו בגרמניה אחרי 1933. מקומן של היצירות האלה נפקד שנים רבות מההיסטוריוגרפיה של הספרות הגרמנית, ומקצתן אף התפרסמו בשפת המקור רק בשנים האחרונות.

את היצירות האלה כתבו מי שבחרו להמשיך לחיות בגרמניה בימי המשטר הנאצי – או נאלצו לעשות כן. כותבים אלו, ובכללם הסופר והמסאי פרנץ הֶסֶל, המשוררת גרטרוד קוֹלמָר, מבקר התיאטרון והספרות ארתור אֵלֶסֶר ויוצרים נוספים, פעלו במציאות של "גטו ספרותי", בתנאי קשים של בי והדרה ובצילה דוד של הצנזורה. ביצירתם הם ניסו למצוא שפה אמנותית חדשה כדי להתמודד עם אתגרי הזהות המורכבים שלהם במרחב שביטוי חופשי נעשה בלתי אפשרי בו.

כחוט השני עובר ביצירות שלפנינו המפגש עם ברלין – הכרך הגרמני שהפך למאיים ומנוכר בהרבה מרחב העירוני הפתוח של "המשוט" המוכר מכתיבתם של הֶסֶל וּוַלטר בנימין בתקופת בבליקת ויימר. לנוכח המציאות הזאת הועתקו חלק ממוקדי ההתרחשויות למקומות מוגנים יותר ובראשם הבית וכן אל מרחבים אחרים בעלי חשיבות יתֵרה יהודים ובעיצוב חיי היומיום שלהם וזהותם לאחר 1933: בית הכנסת, בית הקברות, תחנת הרכבת ועוד.

מבחר היצירות בנות הזמן שלפנינו, ובכללן מסות, קטעי נובלות, שירים, מכתבים, קטעי יומן וסיפור ילדים, מרחיב את המבט על מורשתה התרבותית רבת-הפנים של יהדות גרמניה. הכתבים מובאים בצירוף מבוא מעמיק של עורכת האסופה, חוקרת הספרות הגרמנית קֶרסטין שוֹר.