עמנואל רינגלבלום: האדם וההיסטוריון

מכונסים מאמרים מתוך הכינוס הבין-לאומי שהתקיים ביד ושם בשנת 2004 על רינגלבלום ופועלו. המאמרים עוסקים באדם פרטי ובאינטלקטואל, ההומניסט האוניברסלי, ובהשקפת עולמו, כתביו, בפועלו החברתי ובמפעל העצום שייסד בגטו ורשה – ארכיון "עונג שבת". כמו כן מוצגים בספר מכתבים אחרונים שכתבו עמנואל רינגלבלום ורעייתו יהודית יוז'יה ממקום מחבואם בצד הארי של ורשה אל חבריהם אברהם אדולף ובתיה ברמן. מן המכתבים עולה תמונת החיים בבונקר ומשתקפים בהם מאמצי העזרה העצמית של רינגלבלום ועבודתו ההיסטורית הבלתי נלאית. המכתב שנכתב ב-1 במרס 1944, כמה ימים לפני שנחשף מחבואם, הוא בבחינת צוואה של רינגלבלום.

"צרור המכתבים האחרון של עמנואל רינגלבלום... הם תעודה נדירה שאין דומה לה... מכתבים אלה הם אולי הפרק המרגש ביותר בדרכו זרועות המאמצים והייסורים של רינגלבלום..." [ישראל גוטמן].