וילדי איננו: זיכרונות צורבים מקרפטורוס ומאושוויץ

בת 17 נישאה שרה ליוסי, אהובה נעוריה, בכפר בקרפטורוס. כעבור שנה הייתה שרה אם לבוריס. באותם הימים כבר היה האזור נתון לשלטון הונגרי שחוקק חוקים אנטי-יהודיים גזעניים. בשל הלכידות המשפחתית והפצרת הוריה ויטרו בני זוג על פתח ההצלה שנפתח להם – הצעת עבודה קיבלה יוסי בניו זילנד. יוסי גויס לפלוגות העבודה ההונגריות ורצח ושרה ובנה הפעוט גורשו לאושוויץ-בירקנאו. בדרך למחנה המוות נקרע ממנה בנה ונשלח אל מותו. שרה נכלאה באושוויץ, אבל הצליחה לשרוד את אימי המחנה ואת צעדת המוות.

"בכל פעם שנדמה שהכול כבר סופר...מופיע ספר חדש ומוכיח שיש שורדים הפותחים את הפצעים רק עכשיו..." [נעמי גוטקינד-גולן, מקור ראשון, 30 באפריל 2008].

"ספר מרגש עד דמעות, המלמד רבות על העולם היהודי שלפני השואה" [רחל שוורצבוים, זו עירי, מאי 2008].