פנקס הקהילות: ליטא

הישוב היהודי בליטא נודע כמרכז תורני תרבותי חשוב שבלטה בו הגישה השכלתנית, אולם היהודים, לרבות המשכילים ותלמידי החכמים שביניהם, היו רובם ככולם אנשים איגי כפיים. קהילות ליטא היו דלות אך בעלות חיים עשירים ומוניטין. במפנה המאות ה־ 19 וה־20 היתה ליטא גם מרכז פוליטי יהודי שוקק. מבחינה גאו־פוליטית הפנקס לגבולותיה של ליטא בין שתי מלחמות העולם שבירתה הייתה קובנה.

מפעל פנקסי הקהילות, שערך במשך השנים האחרונות הד"ר שמואל ספקטור, הוא המורכב, המעמיק והנרחב ביותר בתחום ההוצאה לאור של יד ושם. שלושים וחמש שנים עמלו מחקר ביד ושם לא סוף חומר ולתעד את כל אחת ואחת מהקהילות ובצפון אפריקה אשר נכחדו בשואה. כל פנקס מיוחד למדינה אחת. כל אחד מהערכים בפנקסים מקיף את תולדות הקהילה או היישוב היהודי מראשיתם עד הכחדתם או צמצום עקב השואה שפקדה את עם ישראל במלחמת העולם השנייה.

כל פנקס מספר על תולדות הקהילה היהודית במקום בשלושה תקופות: מתחילת ההתיישבות עד תום מלחמת העולם הראשונה; בין שתי מלחמות העולם; במלחמת העולם השנייה ואחריה. חיי הקהילות בפירוט רב, ובכלל זה התארגנות בקהילה, חיי כלכלה וחברה, חיי רוח, פעילות פוליטית, מבנים ואישים.

"סדרת 'פנקסי הקהילות' של הוצאת יד ושם הנה מפעל כה הכרחי וכה מרטיט לב, עד שכמעט אי אפשר להגזים בחשיבותו. מומלץ לעיין כדי לדעת מניין שאבו אבותינו המומתים את אומץ ליבם, וכדי לדעת איך, לאורך המאות, נרקמו שם חיים יהודים, ועם אילו מסורות ומורשות עלו היהודים לישראל והקימו בה מדינה, ומה עלה כאן בגורלן של מסורות ומורשות אלה." [אדם ברוך, מעריב, 9 באפריל 1999]

הפנקסים משופעים במפות, בתצלומים, בסרטוטים ובטבלאות.