מדעי הגזע

חוקרי גזע השתמשו בצילום כדי ללכוד את מה שהבינו כתכונות גלויות ונסתרות של הגזע. במובן מסוים הם דמו למיסטיקנים שמנסים לתפוס עולמות ואובייקטים דמיוניים שאינם קיימים או שאינם יכולים להתקיים. אם צילום של אובייקטים בלתי נראים הוא ניסיון לגלם את המדומיין ולהציג אותו כממשי, אזי ל"גזע" – בהינתן מעמדו, על פיתוליו ההיסטוריים, המדעיים והתרבותיים – יש חשיבות רבה יותר מאשר לתצלומי חייזרים ובתולות ים בהיסטוריה של הצילום.

מדעי הגזע: תולדות הצילום כראָיה מדעית חוקר את הפונקציה המשתנה של הצילום משנות השבעים של המאה התשע־עשרה ועד שנות הארבעים של המאה העשרים בתחום »מדעי הגזע «, מה שרבים מחשיבים כיום כפרדיגמה בהא הידיעה של הפסבדו־מדע. עמוס מוריס־רייך בוחן את הדרכים שבהן הצילום אִפשר לא רק צורות חדשות של תיעוד אלא גם צורות חדשות של תפיסה ודמיון. תוך ויתור על העדשה הפוליטית שדרכה אנו נוהגים להביט לאחור על מדעי הגזע, הוא בוחן אותם במקום זאת לאור ההיסטוריה של המדע ומשתמש בצילום כדי להבין כיצד מוגדר מדע, כיצד מופקות ראיות וכיצד הן מובנות, ובאילו אופנים המדע מעצב את הדמיון – והדמיון את המדע.

עמוס מוריס־רייך הוא ראש מכון סטפן רוט לחקר האנטישמיות והגזענות בימינו, פרופסור במכון כהן להיסטוריה ופילוסופיה של המדעים והרעיונות, ומחזיק הקתדרה על שם גיזה רוט להיסטוריה יהודית מודרנית באוניברסיטת תל אביב.