מדעי הגזע

חוקרי גזע השתמשו בצילום כדי ללכוד את מה שהבינו כתכונות גלויות ונסתרות של הגזע. הם מסוימים הם דמו למיסטיקנים שמנסים לתפוס עולמות ואובייקטים דמיוניים שכנו או יכולים להתקיים. אם צילום של אובייקטים בלתי נראים הוא ניסיון לגלם את המדומיין ולהציג כממשי, אזי ל"גזע" – בהינתן מעמדה, על וליהו ההיסטוריים, המדעי והתרבות – יש חשיבות רבה יותר מאשר לתצלומי חייזרים ותלולות אותו בהיסטוריה של הצילום.

מדעי הגזע: תולדות הצילום כראָיה מדעי חוקר את הפונקציה המשתנה של הצילום משנות השבעים של המאה התשע־עשרה ועד שנות הארבעים של המאה העשרים בתחום » מדעי הגזע «, מה שרבים מחשיבים כיום כפרדיגמה בהא הידיעה של הפסבדו־מדע. עמוס מוריס־רייך בוחן את הדרכים שבהן הצילום מתפשר לא רק צורות חדשות של תיעוד אלא גם צורות חדשות של תפיסה ודמיון. תוך ויתור על העדשה הפוליטית שדרכה אנו נוהגים להביט לאחור על הגזע המדעי, הוא בוחן אותם במקום זאת לאור ההיסטוריה של המדע ומשתמש בצילום כדי להבין את הגדרת מדע, כיצד מופקות ראיות וכיצד הן מובנות, ובאילו אופנים המדע מעצב. את הדמיון – והדמיון את המדע.

עמוס מוריס־רייך הוא ראש מכון סטפן רוט לחקר האנטישמיות והגזענות בימינו, פרופסור במכון כהן להיסטוריה ופילוסופיה של המדעים והרעיונות, ומחזיק הקתדרה על שם גיזה רוט להיסטוריה יהודית מודרנית באוניברסיטת תל אביב.