עקורים בביתם: פליטים במארג החיים היהודיים בוורשה, ספטמבר 1939 - יולי 1942

רבבות המגורשים, רעבים וצמאים, ערומים ויחפים, בידים ריקות ובלי פרוטה בכיסם, ומהם הרבה חולים, בעלי מומים ונגועי חולים, נדחקים אל הגיטו, שאינם, במובן הכלכלי, אלא גוף ענקי חסר רגלים, בחינת חבוש שאין לו יכולת התנועה. ואפשרויות הקיום. חיים אהרן קפלן, מגילת יסורין: יומן גיטו ורשה, עם עובד ויד ושם, ירושלים וטל אביב תשכו, עמ' 451. כ־150,000 פליטים יהודים התקבצו בוורשה או גורשו אליה בין ספטמבר 1939 לתחילת האקציה הגדולה ביולי 1942 . בוורשה קלטה את הפליטים קהילה יהודית מקומית נרדפת, ועם סגירת הגטו נידונו אלה וגם אלה לגורל משותף. עקורים בביתם: פליטים במארג החיים היהודיים בוורשה, ספטמבר 1939 — יולי 1942 דן במדיניות הגירושים הנאצית בפולין הכבושה, במחיר הכבד שגבתה מיהודי פולין ובמאפיינים המיחדים את גלי הבריחה והגירוש של יהודים לוורשה, ומתבסס על. תיעוד שנשתמר מאות שנים, על עיתונים ועל יומנים בני הזמן ועל זיכרונות שכתבו ניצולים. לאה פרייס פורסת לפני הקורא את גורלם של הפליטים היהודים לנוכח גזרת העקירה, את דרכם לוורשה ואת קורותיהם בעיר ובגטו, ובתוך כך היא מוסרת מידע על ההנהגה היהודית ביישובי המוצא ובוורשה ומתארת את הפעילות של ארגונים יהודים. בוורשה למען הפליטים. להצגת מידע הרב על מאפייני הפליטים בתחומי הדיור, התעסוקה והבריאות, על שיעורי התמותה ועל השפעת הפליטות על התא המשפחתי נלווה דיון על השפעת המוני הפליטים על מרקם החיים היהודיים בוורשה ועל תגובת הקהילה היהודית לתופעת הפליטות. משנחתמו שעריו של גטו ורשה היה הגטו למלכודת לאותם פליטים יהודים שנהפכו לעקורים בארצם, כמו גם לבני הקהילה היהודית המקומית שנהפכו לעקורים בעיר. מן הספר עולה שציבור הפליטים היה מעין אספקלריה ששיקפה במובהק את תהליך ההתפוררות החברתית והאנושית שהייתה מנת חלקה של כלל הכלל היהודית באותם הימים.