המסע של רז'ין אל השנים השותקות

רבקה (רז'ין) לא תשכח לעולם את בכיה האין-סופי בלילה הראשון בבית היתומים, את התחושה ששוב נטשו אותה, אבל היא אינה זוכרת כיצד הגיעה לשם. רק רסיסי זיכרונות נותרו לה מילדותה. היא נולדה בבלגיה, וכשהייתה בת שנה וחצי הופרדה מהוריה שנשלחו לאושוויץ ונותרה עם אחיה מקס בביתה של משפחה בלגית נוצרית. בגיל שמונה עלתה לארץ-ישראל. בספר מתעדת רבקה את המסע בזמן שערכה אל שנות חייה הראשונות, מסע שאִפשר לה להיפרד מן הילדה האבודה שבכתה כל הלילה.