עמידה מול הרוע: פעולות הצלה מחתרתיות של ציוני בהונגריה

"חברותי בתנועת הנוער הציונית החלוצית... אפשרה לי לחפש דרכי מילוט מהגיהנום שאליו הפכה ארץ מולדתנו... האידיאולוגיה שלה הייתה כמו נר קטן דולק בקצה מנהרה לכאורה אינסופית. היא נתנה תקווה וכוח בתקופות ברבריות וחסרות תקווה אלה... לבטוח זה בזה, לרדת למחתרת כדי להימלט מאויבנו חסר הרחמים, לזייף אלפי מסמכי זיהוי, להבריח את עצמנו מעבר לגבולות, ולהציל את עצמנו ואת אלפי יהודים אחרים, במיוחד ילדים, מבודפשט".

פרץ רבש, שנולד בשנת 1916 בהוליץ', סלובקיה, נאלץ לנטוש את לימודי הרפואה שלו עם תחילת המדיניות האנטי-יהודית במדינה בשנת 1938. לאחר שהצטרף לתנועת הנוער הציונית גורדוניה-המכבי הצעיר, הפך לאחד ממנהיגיה בשנת 1941, עסק בהברחת חברי תנועתו להונגריה השכנה, שם היהודים עדיין נהנו מרוב זכויות האזרח, ומילא תפקיד משמעותי בפעולות ההצלה. לאחר שחצה באופן בלתי חוקי את גבול הונגריה עם אשתו, נוניקה, פנה פרץ למוסדות ציוניים בהונגריה וביקש סיוע בסיוע לפליטים הרבים. מחשש להשלכות המשפטיות, הם סירבו לעזור. לאחר מכן יצר קשר עם הפעיל יואל ברנד, אותו סייע בהקמת ועדת הסיוע וההצלה, והשתתף בהברחת יהודים מפולין בשנת 1943. לאחר פלישת גרמניה להונגריה ב-3 במרץ 1944, התארגנה המחתרת הציונית. רבש נטל על עצמו תפקיד מנהיגותי וביצע מספר פעולות הצלה. לאחר הכיבוש הסובייטי של הונגריה, הוא המשיך בפעילותו, כולל טיפול בילדים ושליחתם לארץ ישראל. הוא עצמו עלה לישראל עם משפחתו במאי 1949.

"לעמוד מול הרשע" הוא ספר זיכרונות אותנטי ומרתק המתאר את פעולות ההצלה הרבות והאמיצות של המחבר ואת מאמציו הבלתי פוסקים לקדם מטרה זו עם דמויות בולטות יהודיות ולא יהודיות. הוא מציע גם פרספקטיבה נוספת על "פרשת קסטנר" ועל המגעים עם פקידי אס אס ועם מודיעין נגדי גרמני, ומספק תיאור יקר ערך של השואה בהונגריה.