המקלחת הקרה של חיים חדשים: יומניו של ילד ששרוד לאחר המלחמה, כרך 2 - 20 בפברואר 1946 - 23 באפריל 1946

אבא רצה קצת אדמה ולחיות באושר בארץ [ישראל]. אני בדרך לשם. האם הארץ הזאת תהפוך יקרה לליבי? האם יום אחד אקרא לה ארצי? מולדתי? מחברת 4 , 12 באפריל, 1946

האמן הישראלי בעל שם עולמי וניצול השואה יהודה בקון החל לנהל יומן ביולי 1945, בעת שהותו בבית נוער בסטרין, צ'כוסלובקיה, זמן קצר לאחר שחרורו. במהלך ששת העשורים האחרונים, בקון כתב למעלה מ-240 מחברות. יומנו הוא פסיפס של מילים וציורים שדרכם הוא נזכר בעברו, מהרהר בהווה שלו ומדמיין את עתידו.

בייקון נולד במורבסקה אוסטרבה, צ'כוסלובקיה. בשנת 1941, בגיל שלוש עשרה, גורש עם משפחתו לטרזינשטט. שנתיים לאחר מכן נשלח לאושוויץ-בירקנאו. בייקון שרד את צעדות המוות למאוטהאוזן ולגונסקירכן לפני ששוחרר סופית, רק כדי לגלות שכל משפחתו הגרעינית נרצחה, מלבד אחות אחת. בשנת 1946 עלה בייקון לארץ ישראל ולמד בבצלאל, שם לימים הפך לפרופסור לגרפיקה ורישום.

יומני היומן הללו מספרים את סיפורו של ניצול צעיר, הבוחן את האתגרים הרגשיים והפיזיים שלו לאחר סבל עז, ומגלה את כוחותיו ויכולותיו תוך כדי בניית חיים לאחר השואה. הכתבים מהדהדים את הדיאלוג הפנימי של המחבר בנוגע למשמעות קיומו, ואת שיחותיו, אמיתיות ומדומיינות, עם יקיריו שאבדו, בני דורו ואסירים לשעבר במחנה.

הכרך הראשון בסדרה, המכסה את שתי המחברות הראשונות, פורסם בשנת 2019. כרך שני זה מביא לקורא את המחברות השלישית והרביעית, בהן בייקון מתעד את מסעו לארץ ישראל ואת הרהוריו בעודו נפרד מארץ הולדתו, אך גם את נוף רדיפתו, ויוצא למסע נועז לארץ לא נודעת, בה הוא מקווה להשיב לעצמו חלק ממה שאבד. דבריו של בייקון, בליווי רישומיו המוקדמים, מציעים תיעוד מעמיק של ההרס, עולמו האישי ומאמציו העצומים ליצור חיים בעלי ערך ומשמעות.