העיתונות היהודית המחתרתית בוורשה: כרך שני – פברואר-יוני 1941

"אלה החוזרים מהמחנות חייבים למצוא כאן חיים... לא שדה קטל אלא שדה קרב, כי גם הם לא יחדלו להיאבק... דעו, אחים, כולם נמצאים במחנות מרוחקים, פועלים תחת שוט מדכאיכם, אתם, המנסים לשאת את סבלכם באומץ לב, אתם שנותקו מכל מה שהיה יקר לכם, דעו שאיננו מוותרים על המאבק אפילו לרגע, כי אנו פעילים ופועלים. מי ייתן ויהיו תנחומינו ותנחומיכם". (דרור וולנושץ', מאי 1941)

העיתונות המחתרתית היהודית בוורשה תחת הכיבוש הנאצי הייתה ביטוי מוחשי לתנופת המיזם הפוליטי-מחתרתי. כמעט כל עשרות העיתונים והחוברות שנכתבו ביידיש, פולנית ועברית והופצו בסתר בקרב היהודים בגטו ורשה הופקו על ידי מגוון רחב של ארגונים פוליטיים ותנועות נוער - קומוניסטיות, סוציאליסטיות וציוניות - כגון הבונד, השומר הצעיר, דרור-החלוץ ובית"ר. העיתונים המחתרתיים השונים עסקו בנושאים מרכזיים בעלי משמעות קהילתית ואידיאולוגית. הם הציגו תיאורים של החיים בגטו; עמדות כלפי היודנראט ומוסדותיו; ניתוחים של אופי המלחמה; ארץ ישראל ועתיד האומה היהודית. הם עסקו גם בעניינים מעשיים של חיי הגטו כגון רווחה ועזרה הדדית, ופרסמו חדשות על גורל היהודים כפי שחלחלו מבעד לחומות הגטו. ההבדלים בתפיסות ובעמדות האידיאולוגיות שהשתקפו בעיתונים אלה היו למעשה המשך של המצעים הפוליטיים של כל קבוצה מלפני המלחמה, שהותאמו לנסיבות החדשות. תרגום הספר "העיתונות המחתרתית היהודית בוורשה", שפורסם לראשונה בעברית על ידי יד ושם בשישה כרכים בין השנים 1979-1997, וכעת מוגש לקורא האנגלי, חושף רוחב מדהים של ידע היסטורי. כרך שני זה מכסה את החודשים פברואר-יולי 1941. בתוך כל המצוקה, הרעב והמוות, מצאו עורכי תנועות הנוער מקום לכלול מאמרים על ביאליק והרצל, פרץ ומנדלה; לנתח שירה עברית; לפרסם ביקורות ספרים וטורים חינוכיים; ואף לציין את יום האישה הבינלאומי. הכתבים המוצגים כאן מקיפים נושאים החורגים הרבה מעבר למסגרת הזמן שלהם ונשארים רעננים ורלוונטיים גם היום.