מדיניות ההשמדה הנאצית: מחקר ופולמוס בהיסטוריוגרפיה הגרמנית החדשה, 1945-1939

הספר כולל מאמרים שנכתבו בידי הדור החדש של ההיסטוריונים הגרמנים החוקרים את השואה. לא הוויכוח שהתנהל בגרמניה סביב השאלה כיצד הגיעה גרמניה של היטלר אל מדיניות הפתרון הסופי ולא ההנהגה הנאצית עומדים במוקד מחקריהם אלא תפקידם של הפקידים בדרגי הביניים וקציני הצבא בשטחים שנכבשו שהבינו שעליהם להציע להיטלר את הפתרונות הקיצוניים ביותר כדי שיוכל להגשים את תכניות ההשתלטות והרצח שלו.

"אין בכושרי לתאר ב-150 מלה את הספר... והנה לאחר קריאה בו, נכון להמליץ על שילובו במערכת הלימודים התיכונית בישראל". [אדם ברוך, מעריב, 1 ביוני 2001]

"העיון בקובץ המחקרים הזה משאיר את הקורא בחוסר נחת מטריד. עולה מתוכו שמדיניות ההשמדה הנאצית לא הצריכה קנאות אידיאולוגית ומנהיגים אנטישמיים המובילים מיליונים להגשמתה... היא הצריכה מנגנון יעיל של פקידים, חיילים, שוטרים, אנשי מינהל מקומי וטכנוקרטים הפועלים על פי שיטה 'רציונלית'". [דניאל בלטמן, מוסף ספרים, הארץ, 19 בדצמבר 2001]

"קובץ המאמרים הזה מומלץ לקריאה לא רק למתעניינים בתקופת השואה ולא רק למבקשים להעמיק ולהבין מעט יותר את הצד הגרמני, אלא לכל אדם חושב". [ד"ר שרה אוסצקי-לזר, האומה, סתיו תשס"ג]