השלושים ושישה: מאבק ההישרדות של נער יהודי מקטוביץ

"אני יודעת זאת", אמרה [אימי] ודמעות זלגו על לחייה. "אתה תשרוד, כי המלאך השומר עליך, אחד מן הל"ו, ידאג לך. אתה חייב לחיות, אהובי, אתה חייב לשרוד כדי לנקום את נקמת הכל".

במילים אלה נפרדות אימו של זיגמונד זיגרייך מבנה עת יצא לעבודה במרכז התעשייה של ויֶז'בּניק־סטַרַכוביצֶה, אבל בפועל נשלח, עם עוד 300 גברים, למחנה הנועבדה סקרז'יסקו־קמיֶנָה. גם במחנה זה וגם בהמשך תלאותיו עשה זיגמונד הכל כדי לשרוד ולהגיע את משאלת ליבה של אימו, שחזתה שיינצל בזכותם של ל"ו צדיקים.

משפחת זיגרייך הייתה משפחה אמידה ומכובדת שחיה חיי נוחות בעיר קטוביץ הפולנית. פלישת הגרמנים לפולין בספטמבר 1939 אילצה אותם לברוח חסרי כל מעיר הולדתם ולצאת למסע נדודים בפולין. בִּן רגע נעשו זיגמונד בן החמש־עשרה, אחותו הגדולה הלינקה והוריו שמואל ואווה פליטים בארצם. הם האמינו כי המלחמה תיגמר בתוך שבועות אחדים אך תקוותם התבדתה עד מהרה. ההורים נשלחו למחנות ורצחו, הלינקה הצליחה להימלט לברית המועצות וניצלה בעת תלאותיו של זיגמונד נמשכו עד שחרורו בתחילת שנת 1945 .

השלושים ושישה מגולל את סיפורו הבלתי ייאמן של זיגמונד זיגרייך. הנער ניצל בנס מהוצאה המונית להורג בפאתי העיר בנדין, ברח ממחנה סקרז'יסקו־קמיֶנָה, נע ונד בחיפוש מקלט, ולבסוף נתפס ונכלא שוב במחנה ושם החלים ממחלת הטיפוס. ביולי 1944 שולח זיגמונד למחנה עבודה ליד צ'נסטוכובה ונעשה מנהל עבודה במפעל לייצור תחמושת. זיגמונד מצא דרך לחבל במאמץ המלחמתי של הנאצים: הוא משחקי קליעים פגומים. התחבולה נחשפה והוא מצא מסתור בתוך המחנה. בזכות תושייתו ובזכות אומץ ליבה של הנקה, נערה צעירה שהכירה זמן קצר לפני כן, הצליחו זיגמונד לחמוק מרודפיו ולשרוד. בבוקר שלמחרת השחרור נישאו זיגמונד והנקה במחנה, וכעבור ימים אחדים נסעו לביתו של זיגמונד בקטוביץ. ברבות הימים זכתה משפחת זיגרייך להעמיד צאצאים רבים.