להיות יהודי בגרמניה הנאצית: מרחב וזמן

"הפכנו תלושים. איבדנו את הקרקע תחת רגלינו, גורשנו מה בלי ביטחון של החיים הבורגניים – עבודה, בלי בית, בלי מולדת". כך מסכם ביומנו עורך הדין ואיש הציבור היהודי־הגרמני האנס רייכמן את חוויותיו זמן קצר לאחר הגירתו בעל כורחו ממולדתו באביב 1939.

הזעזוע העמוק שהתחולל בעולמם של היהודים בגרמניה הנאצית שינה עמוקות את תפיסת המרחב והזמן שלהם. איך התמודדו עם הדרתם מהזירה? איך התארגנו מחדש חיי הקהילה שלהם שינויים חלו בביתם הפרטיים? ואיך השפיעה מצוקתם המתת על האופן בו חוו את זרימתו של הזמן? להיות יהודי בגרמניה הנאצית מציעה תשובות חדשות לשאלות אלה ורבות אחרות, ועוסק בדרך מקורית במושג הבית ובתפקידיו החברתיים של הזמן. על בסיס מגוון של מקורות אישיים וציבוריים יהודיים, בין יומנים, התכתבויות וזיכרונות של גברים ונשים בגילאים שונים וקטעי עיתונות יהודית בת התקופה, מוארים היבטים שונים בשגרת יומם של היהודים הגרמנים: המצמות חייהם בבידוד ביתי הולך ומחריף, ניסיונות להתגבר על גזילת אפשרות לתכנן את זמנם ולנהל אותו והתמודדותם עם קשיי ההמתנה הפסיבית אל הלא נודע. להיות יהודי בגרמניה הנאצית מראה איך השינויים המואצים שעברו בתוך אחדות היהודים הגרמנים, בני קהילה שנודעה במובהק בהחיים הבורגני שלה עד הקופה, נוגעים לסוגיות ליבה של הקיום האנושי באשר הוא. בתוך כך הספר מציע דיון חדשני על עצם העומדת לפני בניה ובנות של חברה הנתונה תחת דיכוי לנקוט, למרות הכול, יוזמה פעילה בעיצוב חוויות היומיום שלה.

פרופ' גיא מירון הוא היסטוריון, המשנה לנשיאה לעניינים אקדמיים באוניברסיטה הפתוחה וראש המרכז לחקר יהודי גרמניה בתקופת השואה במכון הבין־לאומי לחקר השואה ביד ושם. מחקריו עוסקים בתולדות יהודי גרמניה ומרכז אירופה במאה העשרים, בהיסטוריוגרפיה יהודית ובסוגיות של היסטוריה וזיכרון.