שנים של התרסה: קבוצת הרברט באום וההתנגדות היהודית בברלין

רעדתי כמו עלה. אנשי הבונקר הקיפו אותי... הם מיד ידעו... הם אמרו לי שאני נראה חיוור כמו גופה, כאילו זה כבר קרה. וזה נהיה קשה מאוד ומר עבורי. כי ראיתי את הילד, כי טעמתי את החופש, כי יכולתי לראות שהמלחמה מתקרבת לסיומה... כשהנאצים עלו לשלטון ב-1933, גל הדיכוי הראשוני פנה במיוחד ליהודים ולקומוניסטים. שרלוט הולצר הייתה גם וגם - אחות בהכשרתה, היא ניסתה לשפר את תנאי העבודה בבית החולים היהודי בעיר, מה שהוביל אותה ליצור קשרים עם פעילים קומוניסטים. בעקבות מפגש מקרי עם הרברט באום, הצטרף הולצר לקבוצת ההתנגדות שלו, שכללה יהודים צעירים בעלי נטייה שמאלנית. כאשר נפתחה תערוכת תעמולה אנטי-סובייטית בברלין, קבוצת באום ארגנה וביצעה הצתה. למרות שנגרם נזק קל בלבד, הנאצים צדו, עינו ורצחו את רוב חברי הקבוצה. הולצר הצליחה להתחמק מגל המעצרים וההוצאות להורג הראשוני, שרדה את מאסרה, וביצעה בריחה נועזת ממחנה נאצי ערב הוצאתה להורג. היא הסתתרה בזהויות בדויות עד לשחרורה, אך לאחר מכן הצליחה להתאחד עם בתה, ובסופו של דבר נישאה בשנית. בשנות ה-60 סיפרה שרלוט הולצר את סיפורה בסדרת ראיונות עם עיתונאי מזרח גרמני. הספר מתפרסם כאן לראשונה. "שנות התנגדות" הוא תיאור ייחודי של נחישותה של אישה אמיצה לשרוד ומחווה לגיבורי ההתנגדות היהודית שנפלו בלב האימפריה הנאצית.