בצריחות אילמות: נשים יהודיות באושוויץ־בירקנאו, 1945-1942

"אני לא יודעת באמת איך אפשר לספר את זה ואיך אפשר להאמין בזה... אני חושבת שהניצחון גדול אם אתה יכול להיות בחזרה בן אדם". (מתוך עדותה של לאה שנאפ, 1989)

בצריחות אילמות: נשים יהודיות באושוויץ־בירקנאו, 1945-1942 הוא מונוגרפיה מקיפה העוסקת בתלאותיהן של האסירות היהודיות באושוויץ־בירקנאו. מחקר דן בחוויותיהן הייחודיות של נשים יהודיות במחנה משנת 1942, אז הגיעו אליו האסירות היהודיות הראשונות, ועד שחרורן על ידי כוחות בעלות בארה"ב באביב 1945, וכן גם הראשונים של חזרתן לחיים. המחברת, ד"ר נעמה שי"ק, משרטט קווים לדמותה של ההתנסות הנשית במחנה וגורסת כי היא הייתה שונה מזו הגברית בשל השילוב של השקפת העולם הנאצית, הפיזיולוגיה הנשית ותפיסות בנות של הזמן מגדר. הספר מעסוק במסע למחנה ובסלקציה עם חושי אליו, ובוחן את חיי נשים בו, את התמודדותן עם ניצול מיני, רעב ואבדן, את מאבקן לשרוד, את הפיזיולוגיה הנשית ומשמעות במחנה, ומתחקה אחר היחסים בין אמהות לבנות ובין האסירות מודע. עצמן. בצד אלה, הוא סוקר גם את הפעילות של נשים בתנועת המחתרת במחנה. ספר חשוב זה, על קורותיהן של נשים יהודיות במחנה אושוויץ־בירקנאו – שאור הרפאים המוקרן ממנו משפיע עד היום על שורדיו, על בני הדור השני והשלישי ועל החברה האנושית בכללותה – מושתת על עדויות, ספרות אוטוביוגרפיה וונות שנכתבו או. נמסרו מתום המלחמה ועד ימינו, וכן על בחינה מעמיקה של התיעוד הגרמני על אודות המחנה והכלואים בו. ד"ר נעמה שי"ק היא היסטורית, מרצה ומנהלת המחלקה ללמידה מקוונת בבית הספר הבין־לאומי להוראת השואה ביד ושם. שי"ק עוסק בחקר קורותיהן של נשים בשואה, בדגש על מחנה אושוויץ־בירקנאו, ובבחינת עדויותיהן הייחודיות ופרסמה מאמרים העוסקים בתחומים אלה.