רכוש שנשכח: לגורל רכושם של קורבנות השואה המצוי בישראל

יוסי כץ

NIS 78.00

הספר חושף פרשה עלומה בתולדות היישוב ובתולדות מדינת ישראל שיש לה השלכות אקטואליות על עשיית צדק עם קרבנות השואה. בהתבסס על חומר ארכיוני שנאסף בארץ ובעולם מגלה כץ בספרו כי ראשיתה של הפרשה בשנות העשרים והשלושים של המאה העשרים שבהן ביצעו יהודים רבים מאירופה השקעות כלכליות בארץ ישראל. ההשקעות כללו רכישת בתים, קרקעות עירוניות וחקלאיות וכן השקעות פיננסיות ובנקאיות. לימים התברר כי רבים מן המשקיעים בארץ-ישראל נספו בשואה. רבות מן ההשקעות נתפסו בידי "הממונה על רכוש האויב", חלק נתפסו בידי האפוטרופוס הכללי, חלק נותר ככל הנראה בבנקים, חלק נשאר בידי החברות למכירת קרקעות ואת מקצת קרקעות הנעדרים פעלה הקרן הקיימת להעביר לידיה ולידי חברת הבת שלה הימנותא ועל-ידי כך לשמרן בידיים יהודיות.

"אמנם עברו יותר משישים שנה מהתחלת השואה... הנשמות כבר אינן בעולם הזה אבל רכושן החומרי נשאר. לכל אדם הגון ברור שרכוש זה שייך, ראשית לכול, לקרבנות שהצליחו לשרוד... ברור שאם מיליונים שילמו בחייהם על זוועות שלטון הרשע ואין ביכולתם לדרוש את מה שמגיע להם, הרי שיורשיהם... הם אלו שהרכוש מגיע להם... פרופ' יוסי כץ, בספרו החשוב, הקדיש מאמץ וזמן למחקר בנושא כאוב זה. במחקר מקיף בדק את הנושא, והפרטים שהוא מביא בספרו מעידים על העוול שנעשה ונמשך גם היום..." [אפרים קריצלר, עמודים, יולי 2002].

"מאות מיליוני שקלים ואלפי דונמים אדמה של יהודים שניספו בשואה, חסומים במרתפי הבנקים הישראלים והאפוטרופוס הכללי, בלי שהשורדים או יורשיהם מקבלים אותם בחזרה לרשותם. בספרו תובע פרופסור כץ לעשות צדק עם בעלי הרכוש ולהחזירו להם... פרופ' כץ אינו מתכוון לשקוט עד שתמוצה הפרשה מבחינתו..." [לירון נגלר-כהן, הצופה, 14 באפריל 2000].

"מחקרו של יוסי כץ הוא מחקר חלוצי במלוא המשמעות של המושג… מדובר בעבודת מחקר חשובה ופורצת דרך" [פרופ' משה ליסק].

הספר חושף פרשה עלומה בתולדות היישוב ובתולדות מדינת ישראל שיש לה השלכות אקטואליות על עשיית צדק עם קרבנות השואה. בהתבסס על חומר ארכיוני שנאסף בארץ ובעולם מגלה כץ בספרו כי ראשיתה של הפרשה בשנות העשרים והשלושים של המאה העשרים שבהן ביצעו יהודים רבים מאירופה השקעות כלכליות בארץ ישראל. ההשקעות כללו רכישת בתים, קרקעות עירוניות וחקלאיות וכן השקעות פיננסיות ובנקאיות. לימים התברר כי רבים מן המשקיעים בארץ-ישראל נספו בשואה. רבות מן ההשקעות נתפסו בידי "הממונה על רכוש האויב", חלק נתפסו בידי האפוטרופוס הכללי, חלק נותר ככל הנראה בבנקים, חלק נשאר בידי החברות למכירת קרקעות ואת מקצת קרקעות הנעדרים פעלה הקרן הקיימת להעביר לידיה ולידי חברת הבת שלה הימנותא ועל-ידי כך לשמרן בידיים יהודיות.

"אמנם עברו יותר משישים שנה מהתחלת השואה... הנשמות כבר אינן בעולם הזה אבל רכושן החומרי נשאר. לכל אדם הגון ברור שרכוש זה שייך, ראשית לכול, לקרבנות שהצליחו לשרוד... ברור שאם מיליונים שילמו בחייהם על זוועות שלטון הרשע ואין ביכולתם לדרוש את מה שמגיע להם, הרי שיורשיהם... הם אלו שהרכוש מגיע להם... פרופ' יוסי כץ, בספרו החשוב, הקדיש מאמץ וזמן למחקר בנושא כאוב זה. במחקר מקיף בדק את הנושא, והפרטים שהוא מביא בספרו מעידים על העוול שנעשה ונמשך גם היום..." [אפרים קריצלר, עמודים, יולי 2002].

"מאות מיליוני שקלים ואלפי דונמים אדמה של יהודים שניספו בשואה, חסומים במרתפי הבנקים הישראלים והאפוטרופוס הכללי, בלי שהשורדים או יורשיהם מקבלים אותם בחזרה לרשותם. בספרו תובע פרופסור כץ לעשות צדק עם בעלי הרכוש ולהחזירו להם... פרופ' כץ אינו מתכוון לשקוט עד שתמוצה הפרשה מבחינתו..." [לירון נגלר-כהן, הצופה, 14 באפריל 2000].

"מחקרו של יוסי כץ הוא מחקר חלוצי במלוא המשמעות של המושג… מדובר בעבודת מחקר חשובה ופורצת דרך" [פרופ' משה ליסק].

מפרט המוצר
Year 2000
ISBN 965-308-106-3
No. of Pages 342 עמ׳
Size 23X16 ס״מ
Publisher יד ושם
Format כריכה קשה
Translator
גולשים שקנו מוצר זה קנו גם

דיפלומטיה בצל הזיכרון: ישראל וגרמניה המערבית, 1965-1953

רוני שטאובר

 

היחסים הדיפלומטיים בין ישראל ובין גרמניה המערבית התאפיינו מראשיתם בזיכרון ובכאב מחד גיסא ובאינטרסים לאומיים מאידך גיסא. הספר דיפלומטיה בצל הזיכרון דן בהתפתחות היחסים המדיניים והביטחוניים בין שתי המדינות מאז אישור הסכם השילומים באביב 1953 ועד לכינון היחסים הדיפלומטיים כעבור שתים עשרה שנים.

דיפלומטיה בצל הזיכרון עוסק בקשרים בין ירושלים לבון מנקודת המבט של מעצבי מדיניות החוץ והדיפלומטים הישראלים. הוא בוחן את המתח שנוצר בין ההתמודדות של ישראל עם אתגרי העשור הראשון לקיומה ובין עוצמת הזיכרון והביקורת על "חומת השתיקה" שהקימה גרמניה המערבית סביב עברה הנאצי. מתח זה השתקף בשיח הדיפלומטי הפנים-ישראלי, בפולמוס הציבורי בישראל ובמגעים שהתנהלו בין הישראלים לגרמנים. עוד בוחן המחקר את חילוקי הדעות בצמרת המדינית הישראלית בדבר השימוש בזיכרון השואה כאמצעי מדיני ואת עמדתם של הגרמנים בנוגע למהות היחסים המיוחדים של ישראל.

NIS 130.00 NIS 85.00
Close