רצתי בכל כוחי בין העצים עד שהגעתי לקרחת יער קטנה ועמדתי שם באפיסת כוחות ובקוצר נשימה. פתאום שמעתי רשרוש בין העלים, ואל הקרחת נכנסה איילה ונעצרה בבהלה מטרים אחדים ממני. רגע אחד עמדנו שם ונעצנו מבט זו בזו. עיניים חומות ענקיות הסתכלו בי בלי למצמץ. כן, אמרתי לה בלִבי, אני מבינה אותך, אל תפחדי ממני, גם אני חיה נרדפת.
כבת חמש עשרה הייתה שרה לוּסטיגמן כשכבשו הנאצים את עיירת הולדתה ולוֹדָוָוה בחבל לוּבּלין שבפולין, ובבת אחת התנפץ לרסיסים כל עולמה ועתידה נצבע בשחור קודר. בארץ יער וצלמוות הוא סיפור התבגרות בתוך אימי השואה, התבגרות מזורזת, כפויה, אלימה וספוגת כאב. ארבע שנים לאחר מכן, לאחר שאיבדה את כל משפחתה באקציות, לאחר עבודת הכפייה ומחנה העבודה, קבוצת הפרטיזנים היהודים ממערב לנהר בּוּג ויחידת הפרטיזנים הסובייטים ביערות פּוֹלֵסיה, ולאחר השחרור בווֹלין ותלאות השיבה הממושכת הביתה – לאחר כל אלה יצאה שרה והיא אישה צעירה, בוגרת בעל כורחה, נשואה, אוהבת וכל עתידה לפניה.
על סיפורה של שרה נוסף סיפורו של בעלה, מיכאל (מישה) אוֹמֶלינסקי, יליד בּרֶסט ליטוֹבסק. גם הוא ניצל בדרך נס מן ההשמדה ומאז עשה כל מה שביכולתו כדי להגיע אל הפרטיזנים שביערות. לאחר הרפתקאות מסמרות שׂער התקבל לקבוצת פרטיזנים ביערות פּוֹלֵסיה שבבֵּלָרוּס של ימינו והיה לפרטיזן לוחם ונועז.
שם, ביערות, נפגשו שני הצעירים ושם נקשר גורלם. סיפורם המרשים של שרה ומיכאל משתלב בתיאור העובדות ההיסטוריות של המקום והתקופה ומציג מבט מבפנים של צעירים שהתמודדו באומץ ובנחישות עם מכשולים ואסונות ויכלו להם.
