גרנו הרי באמצע העיר, ואני רואה — בתים אין. אז אני אומר: 'אברום, איפה היה הבית שלי?' והוא עונה: 'פה, אנחנו עומדים'. אני, שהכרתי כל אבן בעיר, כבר לא ידעתי. הבטתי סביבי." [...], מתוך השממה שהייתה פעם ביתו שב חַסקֶל קוטלר, מפוכח וכואב. לא נותרו אשליות, רק החלטה פנימית להחלים ולשוב אל שדה הקרב, ללחום את מלחמתם של בני משפחתו. יחזקאל הפצוע שב לרַטנָה, מדדה על קביים, לאחר שברח ממנה ב־1941 עם חברים ופליטים אחרים לברית־המועצות, ובתהפוכות היסטוריה וגורל נעשה לוחם בצבא האדום. הוא השתתף בקרבות לשחרור ביילורוסיה ופולין והגיע עד פאתי ורשה. שלוש פעמים נפצע יחזקאל קוטלר במהלך הקרבות ובכל פעם שב ליחידתו נחוש אף יותר. על גבורתו זכה בעיטורים ובהוקרה מהצבא האדום. הספר גיבור בעל כורחו: סיפורו של יחזקאל קוטלר מרַטנָה לוחם יהודי בצבא האדום מספר את קורותיו של צעיר ממשפחה חסידית וחבר תנועת השומר הצעיר שנהפך במלחמה לגיבור בעל כורחו. בתום המלחמה נודע ליחזקאל כי בנות דודו, שהתגוררו לפני המלחמה עם הוריהן בכפר בקרבת רַטנָה, שרדו והן נמצאות בלוּצק, והוא החליט להשתקע שם. בלוּצק פגש את אודל (לימים הדסה), והם נישאו בשנת 1946 .בתעצומות נפש ותושייה מופלאות החל יחזקאל קוטלר במסע לשיקום חייו, ובלוויית הדסה, שותפתו הנאמנה, הוא הגיע למחנה עקורים בגרמניה, ולאחר קום המדינה עלה לארץ. בדצמבר 1948 , לאחר כיבוש רמלה במלחמת העצמאות, הצטרפה משפחת קוטלר לגרעין עולים מבולגריה, ועם עוד עשר משפחות היו לחלוצי היישוב היהודי המתחדש בעיר. יחזקאל קוטלר נצר בליבו את זכר בני המשפחה לדורותיה שנרצחו בגבעת פּרוֹחוּד ואת זכר אחיו שלחם בצבא האדום ומקום קבורתו לא נודע. כזקן יוצאי רַטנָה הוא פעל לשימור זיכרון השואה והקהילה ולקיום קשר בין־דורי עם בני הדור השני והשלישי. רחלי דור רפפורט, מחברת הספר, רשמה את סיפורו של יחזקאל קוטלר מפיו והוסיפה פרטי מידע מתוך עדויות, מסמכי ארכיון וראיונות עם בני המשפחה.
