העיצוב החזותי בעיתונות היהודית בגרמניה, 1938-1933

טובּיאס אֶבּרֶכט־הַרטמן

סדרת העיתונות היהודית בגרמניה הנאצית מקורות ומחקר, כרך 10

NIS 52.00

אלמנטים חזותיים ובייחוד תצלומים הם חלק משני של העיצוב הגרפי של העיתונים היהודיים הגרמניים, והם באו בעיקר לסייע למילה הכתובה ששימשה גורם התקשורת הראשי. ואף־על־פי־כן מחקרים נוספים על תרומת הצדדים החזותיים עשויים לסייע בהעמקת ההבנה של העיתונות היהודית בגרמניה הנאצית. סקירה קצרה זו של העיצוב החזותי בעיתונים היהודיים מראה כיצד תמונות, תצלומים ויסודות גרפיים מהדהדים את מצבם הפוליטי הקיומי הייחודי של יהודי גרמניה בכלל ושל העיתונות היהודית בגרמניה בפרט. בתחום העיצוב החזותי מתנגשות זו בזו מסורות והתנסויות שונות שמקצתן סותרות זו את זו: המסורת היהודית של המילה הכתובה; הספקנות כלפי תמונות חזותיות; העיתונות המסורתית; עליית העיתונות המצולמת המודרנית שמשכה גם צלמים יהודים רבים; יעדים ציוניים מול יעדים יהודיים גרמניים; שאלות של יהודיוּת ושל זהות יהודית כמו גם העימות עם התעמולה האנטישמית שהסתמכה במידה רבה על כוחה של התמונה. אף־על־פי שבמרבית המקרים, לפחות בעיתונים שנותחו במאמר הזה, נועדו התמונות והתצלומים לשרת את המאמרים בתור איורים, התברר שהופעתם החזותית של העיתונים עוצבה במידה רבה בהשראת מסורות ישנות וחדשות של ראיית העולם. מצד אחד אמנויות יהודיות מסורתיות ו"עיצוב" יהודי חזותי מסורתי הוצגו בעיתונים כדי להראות לקוראיהם את עושרה של התרבות והמסורת היהודית. מצד אחר אסתטיקה חזותית ציונית שהתפתחה במהירות השפיעה גם היא על צלמים יהודים בגרמניה. התצלומים והתמונות שיקפו בדרכים שונות את הטקסט הכתוב, והעיתונים פיתחו מסר רב־משמעי באמצעות השילוב הייחודי בין הטקסט לתמונה. זו הייתה אחת הדרכים של העיתונות היהודית בגרמניה הנאצית להתמודד עם האתגרים שעמדו בפניה כמדיה וככלי תקשורת בחברה טוטליטרית.

ד"ר טובּיאס אֶבּרֶכט־הַרטמן הוא מרצה בכיר במחלקה לתקשורת ועיתונות ובמרכז ללימודים גרמניים (DAAD) באוניברסיטה העברית בירושלים. הוא חיבר ספרים ומאמרים אחדים בנושא זיכרון השואה בערוצי המדיה, היסטוריה של המדיה והקולנוע, היסטוריה גרמנית וזיכרון, קולנוע ישראלי ותרבות וערוצים דיגיטליים להנצחת השואה.

הכרך ראה אור בסדרה העיתונות היהודית בגרמניה הנאצית: מקורות ומחקר בעריכת גיא מירון.

אלמנטים חזותיים ובייחוד תצלומים הם חלק משני של העיצוב הגרפי של העיתונים היהודיים הגרמניים, והם באו בעיקר לסייע למילה הכתובה ששימשה גורם התקשורת הראשי. ואף־על־פי־כן מחקרים נוספים על תרומת הצדדים החזותיים עשויים לסייע בהעמקת ההבנה של העיתונות היהודית בגרמניה הנאצית. סקירה קצרה זו של העיצוב החזותי בעיתונים היהודיים מראה כיצד תמונות, תצלומים ויסודות גרפיים מהדהדים את מצבם הפוליטי הקיומי הייחודי של יהודי גרמניה בכלל ושל העיתונות היהודית בגרמניה בפרט. בתחום העיצוב החזותי מתנגשות זו בזו מסורות והתנסויות שונות שמקצתן סותרות זו את זו: המסורת היהודית של המילה הכתובה; הספקנות כלפי תמונות חזותיות; העיתונות המסורתית; עליית העיתונות המצולמת המודרנית שמשכה גם צלמים יהודים רבים; יעדים ציוניים מול יעדים יהודיים גרמניים; שאלות של יהודיוּת ושל זהות יהודית כמו גם העימות עם התעמולה האנטישמית שהסתמכה במידה רבה על כוחה של התמונה. אף־על־פי שבמרבית המקרים, לפחות בעיתונים שנותחו במאמר הזה, נועדו התמונות והתצלומים לשרת את המאמרים בתור איורים, התברר שהופעתם החזותית של העיתונים עוצבה במידה רבה בהשראת מסורות ישנות וחדשות של ראיית העולם. מצד אחד אמנויות יהודיות מסורתיות ו"עיצוב" יהודי חזותי מסורתי הוצגו בעיתונים כדי להראות לקוראיהם את עושרה של התרבות והמסורת היהודית. מצד אחר אסתטיקה חזותית ציונית שהתפתחה במהירות השפיעה גם היא על צלמים יהודים בגרמניה. התצלומים והתמונות שיקפו בדרכים שונות את הטקסט הכתוב, והעיתונים פיתחו מסר רב־משמעי באמצעות השילוב הייחודי בין הטקסט לתמונה. זו הייתה אחת הדרכים של העיתונות היהודית בגרמניה הנאצית להתמודד עם האתגרים שעמדו בפניה כמדיה וככלי תקשורת בחברה טוטליטרית.

ד"ר טובּיאס אֶבּרֶכט־הַרטמן הוא מרצה בכיר במחלקה לתקשורת ועיתונות ובמרכז ללימודים גרמניים (DAAD) באוניברסיטה העברית בירושלים. הוא חיבר ספרים ומאמרים אחדים בנושא זיכרון השואה בערוצי המדיה, היסטוריה של המדיה והקולנוע, היסטוריה גרמנית וזיכרון, קולנוע ישראלי ותרבות וערוצים דיגיטליים להנצחת השואה.

הכרך ראה אור בסדרה העיתונות היהודית בגרמניה הנאצית: מקורות ומחקר בעריכת גיא מירון.

Products specifications
Year 2021
ISBN 978-965-308-651-7
No. of Pages 148 pp.
Size 17X24 cm.
Format Soft Cover
Publisher Yad Vashem
Customers who bought this item also bought

יד ושם - קובץ מחקרים: כרך נ"א [1]

עורכת: ד"ר שרון קנגיסר כהן

 

 

תוכן עניינים:  

• מבוא • מיכאל רוברט מארוס (1941 – 2022) — דברים לזכרו (דוריס ברגן) • הממשלה המחתרתית בפולין ומימון עזרה ליהודים: הצעה לגישה חדשה (דַריוּש ליבּיוֹנקָה) • חדשות מאושוויץ: הדוחות החשאיים של המחתרת הבין־לאומית ושואת העם היהודי (תום נבון) • בַּנדֵרָה, רצח עַם וצדק: האם סטֵפַּן בַּנדֵרָה אחראי לפשעי ארגון הלאומנים האוקראינים וצבא המתקוממים האוקראינים? (גזֵ'גוֹז' רוֹסוֹלינסקי־ליבֶּה) • הפוליטיקה של זיכרון השואה ברומניה הקומוניסטית והפוסט־קומוניסטית: על סיפורי החיים של הניצול מאטיי גאל (שטפן כריסטיאן יוֹנֶסקוּ ודנה מיהָאילֶסקוּ) מאמרי ביקורת: • לא השואה ולא התפרעות כפרית: לאילו אירועים עלינו להשוות את הפּרעות באוקראינה (1918 – 1921)? - Jeffrey Veidlinger, In the Midst of Civilized Europe: The Pogroms of 1918–1921 and the Onset of the Holocaust (בריאן הורוביץ) • ילדים בקרקוב בתקופת הכיבוש: תרומה חדשה למחקר - Joanna Sliwa, Jewish Childhood in Kraków: A Microhistory of the Holocaust (הלן סינרייך) • היסטוריה מבעד לעיני הניצולים: האסירים היהודים הדֵנים "המיוחסים" בטרזיינשטט - Silvia Goldbaum Tarabini Fracapane, The Jews of Denmark in the Holocaust: Life and Death in Theresienstadt Ghetto (ליסה פֵּשֶל) • הנגלה בתצלום והנסתר בגיא - Wendy Lower, The Ravine: A Family, a Photograph, a Holocaust Massacre Revealed (ג'ון־פול הימקָה) • תוכנית מרשל יהודית כביכול - Laura Hobson Faure, A Jewish Marshall Plan: The American Jewish Presence in Post-Holocaust France (דוד ויינברג) • לנוכח "אחרית המוות" של השואה: פעולה וזיכרון - Lawrence Langer, The Afterdeath of the Holocaust (כריסטין שמידט)

NIS 78.00

ראיתי זאת

איליה סֶלווינסקי
משורר ועֵד לשואה

NIS 104.00

איש קשה עורף - מסעו של רֹומּואַלד יעקב וקסלר־וַשקינֶל

יעקב וקסלר ושקינל 

 

בכיתה ה, חוסר הדמיון שלי [להורי] גרם לי לצרוח מול הראי. [...] היה נדמה לי שראיתי בעצמי משהו מתווי פניו של אבא. "אמא, אמא, אני דומה לאבאל'ה! נכון?!" אבל במקום תשובה הייתה דממה. ולי לא נותר אלא לזעוק: "כי אם אני יהודי, עוד תראו מה אעשה לעצמי!״ כמה פחדתי להיות יהודי, כמה לא רציתי להיות יהודי!

 

NIS 78.00
Close