בת 17 נישאה שרה ליוסי, אהוב נעוריה, בכפר בקרפטורוס. כעבור שנה הייתה שרה אם לבוריס. באותם הימים כבר היה האזור נתון לשלטון הונגרי שחוקק חוקים אנטי-יהודיים גזעניים. בשל הלכידות המשפחתית והפצרת הוריה ויתרו בני הזוג על פתח ההצלה שנפתח להם – הצעת עבודה שקיבל יוסי בניו זילנד. יוסי גויס לפלוגות העבודה ההונגריות ונרצח ושרה ובנה הפעוט גורשו לאושוויץ-בירקנאו. בדרך למחנה המוות נקרע ממנה בנה ונשלח אל מותו. שרה נכלאה באושוויץ, אך הצליחה לשרוד את אימי המחנה ואת צעדת המוות.
"בכל פעם שנדמה שהכול כבר סופר...מופיע ספר חדש ומוכיח שיש שורדים הפותחים את הפצעים רק עכשיו..." [נעמי גוטקינד-גולן, מקור ראשון, 30 באפריל 2008].
"ספר מרגש עד דמעות, המלמד רבות על העולם היהודי שלפני השואה" [רחל שוורצבוים, זו עירי, מאי 2008].