באמצעות מסמכים רשמיים, יומנים אישיים, מכתבים, תזכירים, פרוטוקולים, דוחות סטטיסטיים, תרשימים, עיבודים גרפיים, תצלומים ועדויות של ניצולים מתאר הספר את מערך הרפואה העשיר והמפותח שהוקם בגטו ורשה והיה לתופעה שאין לה אח ורע בתולדות ההתמודדות של קהילה נרדפת עם התנאים שכפה עליה שלטון הכיבוש הגרמני. המחברת מתחקה אחר פועלם של רופאים, אחיות, חובשים ואנשי רפואה נוספים בתקופת השואה שחירפו את נפשם במערכה כפולה: נגד הנאצים וגזר דין המוות שהטילו על אוכלוסיית הגטו, ונגד התפשטות המגפות ולמען שמירה על בריאותה של האוכלוסייה היהודית. בנוסף עסקו אנשי הרפואה בגטו גם במחקר רפואי ייחודי ואף הקימו בית ספר לרפואה שפעל במחתרת במטרה להכשיר דור חדש של רופאים יהודים.