מסוף 1941 ועד מעצרו, עמד ריימון-ראול למבר בראש האיגוד הכללי של יהודי צרפת, אוז'יף, ב"אזור החופשי". יומן המלחמה שכתב מראשית המלחמה ועד גירושו לדרנסי, באוגוסט 1943, משקף את המאבק הפנימי שבו היה נתון ואת הכאב שחש לנוכח המאמצים לנדות את היהודים מן החברה הצרפתית שהוקיר. היומן מאפשר הצצה למיקרוקוסמוס של חייו, לדילמות שהעסיקו אותו ולתגובותיו, ומהווה מסמך חשוב לחקר יהדות צרפת בכלל ובתקופת השואה בפרט. בדצמבר 1943 נשלחו למבר, אשתו וארבעת ילדיהם לאושוויץ והומתו בתאי הגזים.