להיות חופשי: נער בגטו לודז' ובמחנות

צילה ליברמן

אברהם מיכרובסקי

ילד היה אברהם מיכרובסקי כשפלשה גרמניה לפולין ב-1939 והוא נאלץ לברוח מעירו לודז' לוורשה עם אמו, ארבעת אחיה, סבו וסבתו מפני הגרמנים המתקרבים אל העיר. לאחר כחצי שנה הצליחה אמו לשוב ללודז' ונישאה שם בשנית לשלמה אוברבאום, ואילו אברהם נותר בגטו ורשה. תוך ניצול קשריהם עם מרדכי חיים רומקובסקי הצליחו האם ובעלה להבריח את אברהם לגטו לודז' באביב 1941. בכתיבה רגישה, כנה ושקולה מתאר אברהם את החיים בגטו, את בית ההבראה במָרישין, את האקציות למחנות ההשמדה ואת חיסולו הסופי של הגטו בקיץ 1944. אברהם, אמו ואביו החורג היו בין מאות היהודים שהושארו בחיים לאחר חיסול הגטו כדי לעבוד במפעלי ייצור בגרמניה. אברהם ואמו הועברו תחילה למחנה הנשים רָוונסבריק שבו חוו התעללות והשפלה, ולאחר מכן הועברו לקֵניגס-ווּסטֶרהאוזן שבו שהה אביו החורג של אברהם. בתחילת אפריל 1945 הועברו השלושה לזַקסֶנהאוזן, ושם שוחררו בידי הצבא האדום.