בת שמונה הייתה הדסה, ילידת סוסנוביץ שבפולין, כשהחלה לרשום את קורותיה. כעבור שלוש שנים כבשו הגרמנים את זגלמביה והקימו בה מערך של מחנות לעבודת כפייה לניצול כוח העבודה היהודי. הדסה נכלאה בגטו סוסנוביץ ובמחנות העבודה של ארגון שמלט והייתה פעילה במאבק המחתרתי של תנועת הנוער הציוני בזגלמביה. כל אותו הזמן הוסיפה ורשמה על פיסות נייר את סיפורה ואת סיפור כיליונה של הקהילה ובסיום המלחמה ריכזה את רשימותיה ומסרה אותן למשמרת עולם הארכיון יד ושם.
"במידה מסוימת הדסה וולפוביץ' קנטור היא 'אנה פרנק מסוסנוביץ'. היא הייתה ילדה כותבת והמשיכה לכתוב גם בשעות הקשות ביותר, תוך כדי סיכון עצמי ועם אלתורים לגבי כלי הכתיבה ולגבי המצע של הפתקים שעליהם רשמה את מה שעבר עליה בשואה" [יעקב בר-און, מקור ראשון, 13 באפריל 2007].