186 המדרגות במחנה מאוטהאוזן הובילו למחצבה שגבתה את חייהם של אלפי אסירים שהועסקו בעבודות כפייה. הספר מתאר מסכת בלתי פוסקת של סבל ושל ייסורים שעברו על המחבר והוא עדות ממקור ראשון על ההלם שהיה מנת חלקם של יהודי טרנסילווניה ועל הסאגה האישית של המחבר. מרטון נכלא במאוטהאוזן שבאוסטריה והועבר משם למחנה המשנה מלק וצעד עם חבריו האסירים בצעדת המוות למחנה אבנזה. לצד תיאורים ראליסטיים ונוקבים של גורל היהודים במחנות מתאר המחבר את חיי היהודים ברומניה של טרום מלחמה ואת מאבקו לשרוד.
"מרטון העמיד בספרו עדות מצמררת, רווית תיאורים קשים... היא משקפת, אפשר להבין, רק מעט ממה שעבר עליו. יחד עם זאת, סגנונו התמציתי והמינימלי מגיש ספר קריא מאוד, מסוג הספרים שקשה להניח מהיד" [שולמית גבע, מעריב, 20 באפריל 2001].