Filter by:
Clear AllBooks in Hebrew
משטרת הגטו היהודית בוויליאמפּוֹלֶה: מסמך מגטו קובנה
עורכת: דליה עופר
"סיפורה של המשטרה היהודית בגטו קובנה הוא גם סיפורו של גטו קובנה כולו", כך נפתח החיבור משטרת הגטו היהודית בוויליאמפּוֹלֶה ובו 253 עמודים מודפסים ביידיש שנכתבו בגטו קובנה והוטמנו בו באביב 1944. בדפי החיבור מגוללים מחברי המסמך, שוטרים יהודים בגטו, את קורות המשטרה היהודית מהקמתה ועד סתיו 1942, סוקרים אירועים מרכזיים בתולדות הגטו, תושביו ומוסדותיו ועוסקים בנושאים מרכזיים מחיי היום יום. הפרקים הראשונים של הספר מתארים תיאור כרונולוגי את השבועות הראשונים לכיבוש הגרמני, הפוגרומים והרציחות ההמוניות, את התארגנות המשטרה היהודית ואת קורות גטו קובנה עד לאחר הגירוש הגדול, ואת רציחתם של יהודי גרמניה שגורשו לקובנה בדצמבר 1941. המשך החיבור שופך אור על אירועים מרכזיים בתולדותיהם של יהודי הגטו, ודן בהתפתחות המנגנון המשטרתי והמבנה ההיררכי שלו, ביחסים בין משטרת הגטו למועצת הזקנים ולמשרד העבודה, בקשרים עם הגרמנים ועם הליטאים ועוד.
מריאן – חייה ומותה של גיבורת המחתרת היהודית בצרפת
מחברת: מגלי רונו קטורזה
כל אחד מאיתנו מצא במריאן את האוזן הקשבת שהיה זקוק לה בזמן שבו התמוטטו כל העוגנים שלנו. ציפינו לחופש בלי מלחמה ונקלענו לתוך חלום בלהות. [...] כל אחד מאיתנו העביר את הנטל שלו לצעירה בת עשרים ושתיים. והיא נשאה בגבורה את הנטל הזה במשך ארבעים יום בחיוך [...] אנחנו לקחנו ממנה הכל ולא נתנו לה דבר.
-- מתוך עדותה של אליס לֶֶנץ פודולסקי, מילדי כלא פּּאקס
מריאן כהן הייתה צעירה יהודייה ממוצא גרמני, ילידת 1922 , שהיגרה בשנות השלושים לצרפת עם משפחתה. לאחר כיבוש צרפת בימי מלחמת העולם השנייה הצטרפה מריאן לתנועת ההתנגדות לנאצים והבריחה ילדים יהודים מצרפת לשווייץ ובתוך כך סיכנה את חייה. ב־ 31 במאי 1944 ליוותה קבוצה של ילדים ובני נוער באחד מנתיבי ההברחה, ואולם קבוצתה נפלה לידי הגרמנים ומריאן והילדים נשלחו למעצר בכלא פּּאקס. בכלא נחקרה מריאן בעינויים ואף־על־פי־כן לא מסרה מידע על חבריה למחתרת מתנועות הנוער היהודיות בצרפת. אלה ביקשו להבריחה מן הכלא, אולם היא סירבה לנטוש את בני חסותה הצעירים לגורלם. בלילה שבין 7 ל־ 8 ביולי 1944 הוציאו כמה בעלי תפקידים נאצים מן הכלא את מריאן וחמישה לוחמי מחתרת צרפתים, הובילו אותם ליער בקרבת מקום ורצחו אותם. חייה של מריאן נגדעו באכזריות, והיא בת עשרים ושתיים.
מרגלי היערות: פעילותם המודיעינית של הפרטיזנים הסובייטים, 1945-1941
יעקב פלקוב
בשיתוף הוצאת מאגנס
מעולם לא היינו ילדים : ילדוּת בזהות נוצרית בדויה בצרפת
ברט בדיחי
פרדריק מטזו
בחורף 1941 ארזה אמה של ברט אלזֹון מזוודה, ציידה את בתה בת התשע בתעודת הטבלה קתולית מזויפת ובלי הסברים רבים שלחה אותה מביתה בליֹון לבית האלמנה מארי מסֹונה, איכרה טובת לב שהתגוררה בכפר מֹונֶסֶ ל השוכן במחוז הררי של צרפת הסמוך לגבול עם איטליה. ככל ילדי הכפר למדה ברט בבית הספר המקומי, עזרה במטלות הבית והמשק והתנהגה למופת. היא ביקרה בכנסייה והתפללה מספר תפילה נוצרי, ותמיד צפנה בליבה את סודה הכמוס פן תיחשף זהותה היהודית, והיא ומסתיריה־מגיניה ישלמו מחיר כבד. בספטמבר ,1944 לאחר שחרורה של ליֹון, התאחדה עם משפחתה ושבה לעיר זו. מאז הוסיפה לעמוד בקשר לבבי עם הגברת מסֹונה, ועד היום נשמרת הידידות בין משפחותיהן.
סיפור חייה של ברט וחיי משפחתה שזור בתולדות עם ישראל ומדינת ישראל הצעירה. ברט נישאה בצרפת לבחיר ליבה בן־ציון בדיחי, צבר ירושלמי ממוצא תימני, ויחד השתקעו בירושלים וגידלו את בניהם. ברט היא סבתא אוהבת לנכדים ולנינים, אך היא נושאת בליבה את כאב האובדן של נכדה הבכור גיל בדיחי, קצין בחיל השריון, אשר נפל בקרב בשנת 2002.
היום היא עובדת בהתנדבות במרכז המבקרים של יד ושם במסירות ומתוך תחושת שליחות. ֵהספר מעולם לא היינו ילדים, שנכתב בעזרתו של פרדריק מטזו, מספר את סיפורה של ברט כמתוך שיחה קרובה וקולחת.