במאי 1941 זומן מרדכי רוטגולד לתחנת המשטרה לצורך "בירור" מעמדו האזרחי. הוא נעצר ונכלא במחנה בון-לה-רולאנד שבצרפת. בפריז נותרו אשתו אדז'יה וחמשת ילדיהם. במשך למעלה משנה ניהלה המשפחה חליפת מכתבים יומיומית כמעט. במכתביו מתאר האב את חיי היומיום במחנה, אבל בעיקר מביע את מסירותו, אהבתו וגעגועיו לאשתו ולילדיו. במכתבי ילדיו נפרשים חיי היומיום בפריז הכבושה על הקשיים, המחסור והגזרות. ביוני 1942 נשלח מרדכי רוטגולד לאושוויץ ונספה שם. אדז'יה והילדים ניצלו הודות לעזרתם של שכנים צרפתים שהחביאו אותם והבריחו אותם לדרום צרפת.
הספר כולל את מכתבי הילדים אל אביהם המלווים בציוריהם הילדותיים ואת מכתביו אליהם כמו גם תמונות משפחתיות.
" ...ספר נוגע ללב, ספק ספר, ספק אלבום תמונות המכיל את תמונות מכתבי הילדים לאביהם..." [חיותה דויטש, מקור ראשון, 2 במאי 2008].