אִספו ורִשמו!: התיעוד היהודי של השואה באירופה בשנים הראשונות אחרי המלחמה

לאורה יוֹקוּש

NIS 104.00

אִספו ורִשמו! הוא מחקר פורץ דרך המתאר לראשונה בהרחבה על סמך אוסף עצום של מקורות את פעילותם הנמרצת של הניצולים שייסדו ועדות היסטוריות ומרכזי תיעוד באירופה מיד אחרי מלחמת העולם השנייה. בעשור הראשון אחרי המלחמה אספו המרכזים הללו אלפי מסמכים נאציים לצד עדויות, זיכרונות, יומנים, שירים וחפצי אמנות של הקורבנות היהודים וכוננו את המסד להיסטוריוגרפיה של השואה שבמרכזה החוויה היהודית. במחקר הזה לאורה יוֹקוּש מפריכה את ההנחה הרווחת בדבר שתיקתם של הניצולים אחרי המלחמה. אִספו ורִשמו! מתאר את פעילות התיעוד הנרחבת בצרפת, בפולין, בגרמניה, באוסטריה ובאיטליה מתוך ניתוח מניעיהם של פעילי התיעוד לצד ניתוח שיטות האיסוף והמחקר ומדיניות הפרסומים ההיסטוריים של הוועדות ההיסטוריות ומרכזי התיעוד. מרכזי התיעוד היהודיים באירופה לקחו חלק חשוב בעשיית הצדק במשפטי הנאצים בנירנברג אחרי המלחמה ובמאבק נגד ניסיונם של הפושעים הנאצים למחוק את עקבות פשעיהם. ובמילותיה של לאורה יוֹקוּש, זהו "סיפור מרתק, זנוח שלא בצדק ונשכח, [ה]מראה שהתמודדותם של הניצולים אחרי המלחמה עם האסון שהיו עדים לו... לא התאפיינה בשתיקה וגם לא בצעקה; הוא מגלה שמקצתם בנו מחדש את חייהם סביב המשימה העיקשת לחקוק בתודעתו ההיסטורית של העולם את הטרגדיה... שגבתה את חייהם שלשני שלישים מיהודי אירופה. הספר הזה מבקש להעלות את פעילותם המרשימה מתהוםהנשייה ולהעניק להם את המקום הראוי להם בתור אבן הפינה של הכתיבה ההיסטורית על השואה...". "זהו המחקר הקפדני הראשון העוסק במאמצים של ניצולי השואה לתעד את גורלם מיד אחרי השואה. על סמך מחקר נרחב הספר הזה מלמד שבניגוד לדעה הרווחת הניצולים לא שתקו אחרי השואה, אלא שהעולם סירב לשמוע. לאורה יוֹקוּש מצילה את קולותיהם מן השכחה ומעשירה מאוד את הידע שלנו על השואה ואחריה". [עמֹר ברטוב, מחבר הספר אנטומיה של רצח עם: חייה ומותה של עיירה ושמה בוצ'אץ']

אִספו ורִשמו! הוא מחקר פורץ דרך המתאר לראשונה בהרחבה על סמך אוסף עצום של מקורות את פעילותם הנמרצת של הניצולים שייסדו ועדות היסטוריות ומרכזי תיעוד באירופה מיד אחרי מלחמת העולם השנייה. בעשור הראשון אחרי המלחמה אספו המרכזים הללו אלפי מסמכים נאציים לצד עדויות, זיכרונות, יומנים, שירים וחפצי אמנות של הקורבנות היהודים וכוננו את המסד להיסטוריוגרפיה של השואה שבמרכזה החוויה היהודית. במחקר הזה לאורה יוֹקוּש מפריכה את ההנחה הרווחת בדבר שתיקתם של הניצולים אחרי המלחמה. אִספו ורִשמו! מתאר את פעילות התיעוד הנרחבת בצרפת, בפולין, בגרמניה, באוסטריה ובאיטליה מתוך ניתוח מניעיהם של פעילי התיעוד לצד ניתוח שיטות האיסוף והמחקר ומדיניות הפרסומים ההיסטוריים של הוועדות ההיסטוריות ומרכזי התיעוד. מרכזי התיעוד היהודיים באירופה לקחו חלק חשוב בעשיית הצדק במשפטי הנאצים בנירנברג אחרי המלחמה ובמאבק נגד ניסיונם של הפושעים הנאצים למחוק את עקבות פשעיהם. ובמילותיה של לאורה יוֹקוּש, זהו "סיפור מרתק, זנוח שלא בצדק ונשכח, [ה]מראה שהתמודדותם של הניצולים אחרי המלחמה עם האסון שהיו עדים לו... לא התאפיינה בשתיקה וגם לא בצעקה; הוא מגלה שמקצתם בנו מחדש את חייהם סביב המשימה העיקשת לחקוק בתודעתו ההיסטורית של העולם את הטרגדיה... שגבתה את חייהם שלשני שלישים מיהודי אירופה. הספר הזה מבקש להעלות את פעילותם המרשימה מתהוםהנשייה ולהעניק להם את המקום הראוי להם בתור אבן הפינה של הכתיבה ההיסטורית על השואה...". "זהו המחקר הקפדני הראשון העוסק במאמצים של ניצולי השואה לתעד את גורלם מיד אחרי השואה. על סמך מחקר נרחב הספר הזה מלמד שבניגוד לדעה הרווחת הניצולים לא שתקו אחרי השואה, אלא שהעולם סירב לשמוע. לאורה יוֹקוּש מצילה את קולותיהם מן השכחה ומעשירה מאוד את הידע שלנו על השואה ואחריה". [עמֹר ברטוב, מחבר הספר אנטומיה של רצח עם: חייה ומותה של עיירה ושמה בוצ'אץ']

מפרט המוצר
Year 2022
ISBN 978-965-308-659-3
No. of Pages 478 עמ׳
Format כריכה רכה
Size 23X15 ס"מ
Publisher יד ושם
Translator מאנגלית: מיכל אלפון
גולשים שקנו מוצר זה קנו גם

צעדות המוות, 1945-1944

דניאל בלטמן

בחודשים האחרונים של מלחמת העולם השנייה, בתקופה שבה פינו הנאצים את מחנות הריכוז, מצאו את מותם קרוב ל-300,000 אסירים שנרצחו באכזריות בידי השומרים מצוות המחנות, בידי שומרים ומלווים אחרים שגויסו ללוות את המפונים ובידי רוצחים מזדמנים. מחקר זה, המבוסס על חומר ארכיוני רחב היקף שנאסף בעשרות ארכיונים ברחבי העולם, הוא הראשון המביא תמונה מפורטת על המאמץ שעשה הרייך השלישי למלא עד תום את משימתו לחסל את אויבי ה"גזע הארי", רגע אחד לפני הסתלקותו מעל במת ההיסטוריה.

הספר "צעדות המוות" זיכה את מחברו בפרס הבין-לאומי של יד ושם לספר מחקר על השואה ע"ש אברהם-מאיר שוורצבאום.

"ספרו של דניאל בלטמן הוא מונומנטלי, ולא רק על שום היקפו, אלא גם בגלל המגוון העצום של מקורותיו, שנאספו ביותר מ-20 ארכיונים בשש מדינות באירופה ובארצות הברית. לדעתי זהו מופת לעבודת היסטוריון במיטבה." [בועז נוימן, "הארץ", 21.07.2010] 

 

NIS 104.00 NIS 25.00

בצריחות אילמות: נשים יהודיות באושוויץ־בירקנאו, 1945-1942

נעמה שי"ק

 

"אני לא יודעת באמת איך אפשר לספר את זה ואיך אפשר להאמין בזה... אני חושבת שהניצחון גדול אם אתה יכול להיות בחזרה בן אדם”. (מתוך עדותה של לאה שנאפ, 1989)

בצריחות אילמות: נשים יהודיות באושוויץ־בירקנאו, 1945-1942 הוא מונוגרפיה מקיפה העוסקת בתלאותיהן של האסירות היהודיות באושוויץ־בירקנאו. המחקר דן בחוויותיהן הייחודיות של הנשים היהודיות במחנה משנת 1942, אז הגיעו אליו האסירות היהודיות הראשונות, ועד שחרורן על ידי כוחות בעלות הברית באביב 1945, וכן בשלבים הראשונים של חזרתן לחיים. המחברת, ד"ר נעמה שי"ק, משרטטת קווים לדמותה של ההתנסות הנשית במחנה וגורסת כי היא הייתה שונה מזו הגברית בשל השילוב של השקפת העולם הנאצית, הפיזיולוגיה הנשית ותפיסות בנות הזמן של מגדר. הספר מתמקד במסע למחנה ובסלקציה עם ההגעה אליו, ובוחן את חיי הנשים בו, את התמודדותן עם ניצול מיני, רעב ואבדן, את מאבקן לשרוד, את הפיזיולוגיה הנשית ומשמעותה במחנה, ומתחקה אחר היחסים בין אמהות לבנות ובין האסירות לבין עצמן. בצד אלה, הוא סוקר גם את פעילותן של הנשים בתנועת המחתרת במחנה. ספר חשוב זה, על קורותיהן של הנשים היהודיות במחנה אושוויץ־בירקנאו – שאור הרפָאים המוקרן ממנו משפיע עד היום על שורדיו, על בני הדור השני והשלישי ועל החברה האנושית בכללותה – מושתת על עדויות, ספרות אוטוביוגרפית וראיונות שנכתבו או נמסרו מתום המלחמה ועד ימינו, וכן על בחינה מעמיקה של התיעוד הגרמני על אודות המחנה והכלואים בו. ד"ר נעמה שי"ק היא היסטוריונית, מרצה ומנהלת המחלקה ללמידה מקוונת בבית הספר הבין־לאומי להוראת השואה ביד ושם. שי"ק עוסקת בחקר קורותיהן של נשים בשואה, בדגש על מחנה אושוויץ־בירקנאו, ובבחינת עדויותיהן הייחודיות ופרסמה מאמרים העוסקים בתחומים אלה.

NIS 91.00
Close