אריסטידס דה סוזה מנדס: גיבור בתקופת השואה

מבחר תעודות 1933 - 1945 

עורך: וולף גרונר
עורכי המהדורה: גיא מירון, סוזנה היים

כרך זה פורס לפני הקוראים העבריים מבחר עשיר של תעודות על חיי היהודים בגרמניה הנאצית מעליית המשטר הנאצי עד פרוץ מלחמת העולם השנייה. חלקו הראשון, הרייך הגרמני 1937-1933 , מסתמך על הכרך הראשון בסדרת התעודות הגרמנית על תולדות רדיפתם ורציחתם של יהודי אירופה בידי גרמניה הנאצית:
Die Verfolgung und Ermordung der europäischen Juden durch das nationalsozialistische Deutschland 1933–1945 (VEJ)

 התעודות, המסודרות בסדר כרונולוגי, נותנות ביטוי למגוון נקודות מבט על האירועים: של היהודים שחיו בגרמניה תחת המשטר הנאצי; של החברה הגרמנית הלא־יהודית; של יהודים מחוץ לגרמניה; ושל גורמים בין־לאומיים. הן משקפות באופן בלתי אמצעי את תהליכי שלילת זכויותיהם והדרתם של היהודים מן החברה הגרמנית ואת דרכי התמודדותם של היהודים – הן בתור יחידים הן בתור קהילה – עם השלכות הנישול והבידוד החברתי בחיי היום־יום.

On Duty - The Role of the Polish Blue and Criminal Police in the Holocaust

By Jan Grabowski

The Polish Police, commonly called the Blue or uniformed police in order to avoid using the term “Polish,” has played a most lamentable role in the extermination of the Jews of Poland. The uniformed police has been an enthusiastic executor of all German directives regarding the Jews.

Emanuel Ringelblum, Warsaw, 1943

Shortly after the occupation of Poland in the fall of 1939, the Germans created the Blue Police, consisting mainly of prewar Polish police officers. Within a short time, this police force was responsible for enforcing many anti-Jewish regulations issued by the Nazis. Who were these policemen, and how did they transform from ordinary policemen to murderous executioners? And what was the role of the Germans in this horrifying picture?

מחבר: ראובן פֶלדשוה (בן־שם(

איני יודע אם יגיע הפנקס הזה עם רשימותי לעין קורא בעולם, אף שהייתי מאוד־מאוד רוצה בזה. קשה לנבא, אם אזכה להוציאו לאור או ירצו להוציאו אחרים כשימצאוהו אחרי מותי. ]...[ יסלח לי הקורא ]...[ על שלא אחסוך אף צרה אחת, אף תיאור צער אחד, אותו עברנו. חשוב כל פרט, שיֵֵֵיֵדע העולם, יזכור ויחרות אותו בזיכרונו ויוציא ממנו מסקנה נאותה. בטוחני שצער כזה וסבל כזה ויחס כזה עוד לא היו בעולם.
דצמבר 1940

כתביו של איש האשכולות ד"ר ראובן פלדשוה (בן־שם) נמנים עם כתבי היד המעטים שנכתבו עברית במקור בגטו ורשה ומהיחידים ששרדו לאחר חורבן הגטו וגירוש היהודים אל מחנות המוות.

בכתב יד קטן וצפוף המשתרע על פני מאות עמודים תיעד פלדשוה את קורותיו וקורות בנות משפחתו בימי השואה החל במנוסה מוורשה עם פרוץ מלחמת העולם השנייה והחזרה לעיר, עבור ברדיפות הגרמנים, הכליאה בגטו, הגירושים לטרבלינקה וכלה בבריחה מהגטו והמסתור בכפרים הפולניים בצד ה"ארי" ערב מרד גטו ורשה.

חלקים נרחבים בחיבור עוסקים בהתרחשויות שהכותב היה עד להן או לחלופין התוודע להן, ולצידם שולבו קטעים רבים בעלי אופי של מסות, דברי הגות, ניתוח של תהליכים והתמודדות עם שאלות היסטוריות, פוליטיות ואמוניות.

עורכים: שמואל אלמוג, דניאל בלטמן, דוד בנקיר, דליה עופר

בשיתוף האוניברסיטה העברית