ב 30- בינואר 1942 כתבה ביומנה בחורה צעירה ושמה אלישבע את השורות האלה: “בנפשי מתחיל לנבוט הספק. אבל יש לשתוק. יבורך כל אחד הנושא בשורה טובה, ולא ידוע היכן נולדה והיכן תגווע...”. אלישבע בינדר מסטניסלבוב לא זכתה לראות את השחרור, וכמיהתה לחופש נותרה מקופלת בתוך מילים, בתוך יומן, בתוך הזיכרון. התוכנית “בינות לשברים” מכילה שמונה שיעורים העוסקים בסוגיות מתולדות השואה ומאפשרים להתבונן בפיסות החיים הנגלות אלינו מתוך השבר הגדול . תוכנית בין-תחומית זו מביאה את קולם של הניצולים ומשלבת בתוכה קטעי יומנים, זיכרונות, קטעי ספרות ויצירות אמנות שמטרתם להעשיר את לימודי השואה ולצקת בהם תוכן נוסף ומשמעות ייחודים.