משה פראגר, דמות מרתקת ומיוחדת, פעל להנחלת זיכרון השואה, מחקרה והנצחתה בחברה החרדית בעיקר, אך הותיר חותם על עיצוב זיכרון השואה גם בחברה הישראלית הכללית. סיפור חייו של פראגר, איש רוח ומעש, משתלב בפרקים היסטוריים דרמטיים של העם היהודי. פראגר חי בפולין בשנים האחרונות לקיומה של יהדות פולין המגוונת, הקרועה, הפגועה והתוססת. הוא היה שותף להצלתו של האדמו"ר מגור, אברהם מרדכי אלתר, ונמנה עם בני לווייתו שבאו עמו לארץ ישראל בשנת 1940 . בהרצאות שנשא פארגר לפני הקהל הארץ־ישראלי ובכתיבתו לעיתוני התקופה הוא תיאר, לראשונה, את אימי השלטון הנאצי בפולין — דברים שלא היו ידועים עד אז. לאחר המלחמה נמנה פארגר עם חוקרי השואה החלוצים בישראל, ועד יום מותו עסק בעיצוב זֵכֶר השואה — תחילה במרחב הכללי ואחר כך בזה החרדי. בפעילותו זו ראה שליחות עליונה: 'ניצלתי רק כדי לא להשכיח את השואה [...] נשרפתי כמו כולם במשרפות. לא הכוח שלי מאיץ בי. אני שליח ציבור. ניצלתי על מנת שלא לתת מנוח'. דרך יצירתו ופעולתו של פראגר ספר זה חושף צד לא מוכר ביחסים שבין התנועה הציונית ומדינת ישראל לחברה החרדית, ומלמד פרק חשוב גם ביחסים בין מגזרים שונים בחברה הישראלית. בתוך מערבולת הימים מספר את סיפורו של אדם, של תקופה, של מציאות ושל ייצוג מציאות, של היסטוריה ושל זיכרון. ד"ר מלי איזנברג היא מרצה להיסטוריה וחינוך באוניברסיטת בר־אילן ומנהלת בית הספר ללימודי השואה ע"ש גרוסמן במשואה, המכון הבינלאומי ללימודי השואה.
