״החוט לא נפרם!״ מגולל את סיפורה של תנועת השומר הצעיר בצרפת בשנים
930 1970-1 ומתאר את פועלה ואתגריה ערב השואה, במהלכה ואת שיקומה
של התנועה לאחר מלחמת העולם השנייה. במחקר מקיף זה, הנשען על מסמכים, דוחות
ומכתבים לצד עדויות רבות, נפרסת מסכת התמורות שעברה התנועה.
מייסדי השומר הצעיר בצרפת פרשו משורות הצופים היהודים כי היו חפצים בתנועה
עממית יותר המשלבת צעירים מקרב קהילת המהגרים ומקדמת ערכים חילוניים, ציוניים
וסוציאליסטיים. הם ייבאו לצרפת את ייחודיות התנועה בפולין ואת תפיסת המנהיגות
שלה, ופעלו למען המהפכה הלאומית של העם היהודי והקמת המדינה.
בימי השואה תנועת השומר הצעיר בצרפת כמעט נכחדה בשל הרדיפות ומעצר
חבריה. למרות זאת השתלבו חבריה בארגוני העזרה וההצלה שפעלו בערים
השונות שבהן שהו, כמו גם בפעילות תנועת הנוער הציוני והזרוע הצבאית שלה,
"הצבא היהודי". מקצתם גם לחמו בשורות הרזיסטנס. חברי התנועה המעטים שהצליחו
לברוח לשוויץ נעצרו שם במחנות עבודה מיוחדים, והמחקר שופך אור על פרק עלום זה.
בוגרי התנועה ששרדו את הכיבוש הנאצי ואת שנות המלחמה עסקו בשיקום מוסדותיה
של השומר הצעיר לאחר השחרור. הם הפעילו שני בתי ילדים שהיו משכן בטוח ליתומי
מלחמה מפולין, הונגריה ובולגריה, שבהמשך הצטרפו אליהם צעירים מצפון אפריקה.
למעשה הייתה השומר הצעיר בצרפת דוגמה לשילוב בין אשכנזים לספרדים.
חברי התנועה היו שותפים גם בעזרה לנוסעי אוניית מעפילים אקסודוס והתגייסו
להקמת מדינה יהודית ריבונית, וגם לאחר ייסודה הם הוסיפו לפעול למענה. בזמן
מלחמת ששת הימים הפכה השומר הצעיר בצרפת לגורם משפיע בזירה הציבורית
והיא גייסה אינטלקטואלים בעלי שם לתמיכה במאבק למען מדינת ישראל.
בשנות השבעים יזמו חבריה הפגנות למען יהודי ברית־המועצות ותרמו להתעוררות זיכרון
השואה בצרפת.
"החוט לא נפרם!" מעניק לקורא בן זמננו הצצה נדירה לסיפור שאינו מוכר לקורא העברי
ומאפשר לו להתוודע אל הנפשות הפועלות שהשפיעו על דמותה של השומר הצעיר
בצרפת.
