ד"ר שלמה בר-גיל וד"ר עדה שיין דנים במחקריהם המובאים בספר זה בקליטת עולי שארית הפליטה בתנועה הקיבוצית ובתנועת המושבים בשנים 1955-1945. האם חדרו עולי שארית הפליטה להתיישבות העובדת באופן עצמאי או שמא כוונו בידי מנגנוני הקליטה של המדינה הצעירה ושל תנועת המושבים? האם הייתה קליטתם סיפור של הצלחה או שמא היו בה גם אכזבות, מתחים, כישלונות ועזיבות. בר-גיל ושיין עוסקים בסוגיות המורכבות האלה, הקשורות לראשית התהוותה של החברה במדינת ישראל. מחקריהם חושפים לפנינו את טיב היחסים בין התושבים הוותיקים ובין עולי שארית הפליטה, את התפקידים שהועידו לניצולים ראשי המדינה ומנהיגי התנועה הקיבוצית ותנועת המושבים לאחר מלחמת העצמאות ואת תפקודם של עולי שארית הפליטה עצמם בתוך סבך הזיכרונות, היעדים, הדעות הקדומות והקשיים.