מקס הֶפּנרֵ היה בן שמונה כאשר פרצו שוטרים נאצים לביתו שבאמסטרדם. האב נמלט והאם שנלקחה לנקודת ריכוז לקראת גירוש למחנה הצליחה להשתחרר. מקס והוריו נדדו בין מקומות מסתור שונים ולבסוף מצאו מקלט בחווה בהולנד, שם התגוררו בלול תרנגולות במשך שלוש שנים שבהן מצא מקס מפלט בציור חוויות ומראות החיים בחווה. הציורים השלווים שצייר הם הציר שסביבו טווה מקס את סיפור חייו בימי האימה ואת סיפור הצלתו.