ב־6 באפריל 1944 פשטה קבוצת חיילים גרמנים על עיירה שלווה במרכז צרפת ויצאה למרדף אחר לוחמי המחתרת הרבים באזור. כעבור שישים שנה זכרו תושבי המקום שארבעה איכרים בני המחוז נלקחו באותו יום בני ערובה והוצאו להורג בירייה. אבל מתחת למאורעות האלה מסתתרים עוד אחרים, שהודחקו ונשתכחו במשך עשרות שנים. המחבר מנסה להתחקות אחר גורלה של משפחה יהודית אחת ודרכה גם אחר עקבותיהם של יהודים שמצאו מקלט זמני בעיירה אך גורלם לא שפר עליהם והם נורו במקום או גורשו למחנות ההשמדה. זאת אינה עוד עדות אחת מני רבות על המלחמה. הספר זורע אור חדש על נפתולי השכחה והזיכרון וחושף את נחת זרועה הארוכה של מכונת ההשמדה הנאצית אפילו בכפרים הנידחים של צרפת.