נידויָם של הילדים ובני הנוער היהודים מבתי הספר ומחיי החברה בגרמניה עם עליית הנאצים לשלטון החיש את הצורך להנחיל להם תפיסות עולם חדשות שבהן ימצאו תקווה ונוחם. על אילו עקרונות תמכו הזרמים השונים את השקפות העולם החדשות שביקשו לעצב? מי היו בעבורם הדמויות הראויות להזדהות ולחיקוי? מה מייחד את דמויות ה"אחֵר" בטקסטים שהתפרסמו? בספרה דנה חנה לבנת בסוגיות האלה ובאחרות על-ידי ניתוח טקסטים לילדים ולנוער שהוציאו לאור ארבעת הזרמים המרכזיים בקרב יהדות גרמניה בשנים 1938-1933.